בג"ץ עשוי לאפשר למסעדות להודיע שאינן כשרות בהשגחת הרבנות ולמסור בעל-פה פרטים ללקוחותיהן על כך שהן שומרות על כללי הכשרות גם ללא השגחה בו בהשגחה אחרת. כך עולה (יום ג', 21.2.17) מהערות השופטים ושאלותיהם, בבקשה לדיון נוסף בפסק הדין בנושא מונופול הכשרות של הרבנות.

בפסק הדין הקודם קבע בג"ץ, כי המונופול יעמוד בעינו שנתיים נוספות, במהלכן יהיה על הרבנות לפעול למניעת ניגודי העניינים הקיימים בכך שהמסעדות הן המשלמות את שכר המשגיחים. הבקשה לדיון הנוסף נדונה בהרכב בן שבעה שופטים בראשות הנשיאה, מרים נאור.

נאור והשופטים אסתר חיות, חנן מלצר ואליקים רובינשטיין שאלו הן את המסעדנים שי גיגי ויהונתן ודעי והן את נציגי המדינה, האם יסכימו למה שכינו "שער שלישי": מסעדה שתקפיד על כללי הכשרות אך לא תכריז על כך בשלטיה, אלא תמסור את המידע למי שיבקש לקבל אותו, והלקוח יחליט האם הוא נותן אמון בבעל העסק ובעובדיו. העותרים הסכימו, בעוד המדינה התנגדה וטענה שחוק איסור הונאה בכשרות מעניק לרבנות לבדה את הסמכות לקבוע איזה עסק כשר ואיזה לא. השופט אורי שהם העיר, כי הבד"צים למיניהם נותנים אף הם תעודות כשרות, ואמר שמדובר ב"קריצה לציבור מסוים".

נאור הדגישה, כי איש אינו חולק על כך שאסור להטעות את מי שמבקש לצרוך מזון כשר, והשאלה היא האם קיימת דרך ביניים - למשל עבור מסעדות טבעוניות. מדברי השופטים עלה, כי הם מחפשים דרך לטעון לכשרות מבלי להשתמש במילה "כשר" על נגזרותיה.

השופטים, ובעיקר נעם סולברג, תקפו את המדינה על התנהלותה בעתירה זו. סולברג ציין, כי היועץ המשפטי הקודם, יהודה וינשטיין, מנע מהרבנות הראשית להציג את עמדתה ובכך "הציב חיץ" בינה לבין בג"ץ, אשר הוסר רק בהחלטתם של השופטים לאשר לה ייצוג עצמאי. לאחר שנכנס אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי, השתנתה ב-180 מעלות עמדת המדינה וכעת היא תומכת בזו של הרבנות. הצד הפרסונלי לא חשוב, הדגיש סולברג, והזכיר שבשבוע שעבר טענה המדינה - בעניין נציבות הביקורת על הפרקליטות - כי חשוב שכל מייצגיה ידברו בלשון אחת.

סולברג הוסיף: "אתם טוענים שוב ושוב שהיועץ המשפטי לממשלה מדבר בקול אחד. זה חשוב למוסד היועץ המשפטי ואתם פוגעים בו. יש השלכות לדבר הזה. מחר יהיה תיק של העמדה לדין, ויבקשו לחשוף את עמדתו של פרקליט מסוים, מנהל מחלקה, פרקליט המחוז, ועוד. אתם אומרים שלמוסד של היועץ המשפטי לממשלה חשוב לדבר באופן חד וברור. זה נכון עליכם להקפיד על כך. הגישה הזאת גורמת לזילות במעמד היועץ המשפטי, מה הרבותא בכך שפרקליט המדינה סבור אחרת? מתי אתם מאפשרים מבע של עמדות אחרות?".