ישראל היא בין המובילות במדינות OECD בהחזר ההשקעה הממשלתית ביצירת מיומנויות מקצועיות - קובע מחקר של הארגון שהתפרסם בסוף השבוע שעבר (8.4.17). המחקר מדד את השפעות התמריצים הממשלתיים בכלל ותמריצי המיסוי בפרט על רכישת מיומנויות, בעיקר באמצעות השכלה אקדמית.

החוקרים יצרו שמונה מודלים מדגמיים לפי גילאים, מצב משפחתי והכנסות. באמצעות מודלים אלו, הם השוו שורה של משתנים ובהם ההחזר למדינה על ההשקעה בחינוך הגבוה (לכל יחידה אחת של המטבע המקומי) ושיעור המס שמשלמים אותם עובדים על תוספת ההכנסה שהעניקו להם הכישורים הנוספים - כל אלו לפי נתוני 2011. למרות שההשוואות בוצעו בכל המודלים ל-29 מדינות (לא כולל ארה"ב), הרי שלישראל רלוונטיים שלושת האחרונים, שכן חמשת האחרים עוסקים בבני 17 - גיל בו הישראלים כידוע מתכוננים לשירותם הצבאי.

במודל של בן 27, רווק ללא ילדים, עם שנה אחת בחינוך אקדמי, ללא הלוואות ועם מלגה: ישראל מדורגת במקום השישי בהחזר ההשקעה, עם 8.65 שקלים לכל שקל של השקעה ממשלתית. מקדימות אותה פורטוגל, בריטניה, סלובניה, לוקסמבורג והולנד. שיעור המס על תוספת ההכנסה במודל זה הוא 20.43% וישראל מדורגת בו במקום התשיעי (כאשר המקום הראשון הוא שיעור המס הנמוך ביותר).

במודל של בן 32, רווק ללא ילדים, עם הכשרה של אמצע הקריירה, ללא הלוואות וללא מלגה: ישראל מדורגת במקום התשיעי בהחזר ההשקעה, עם 11.69 שקלים לכל שקל. לפניה בדירוג: בריטניה, פורטוגל, איטליה, סלובניה, לוקסמבורג, אוסטרליה ואיסלנד. שיעור תוספת המס במודל זה הוא 9.49% וישראל מדורגת במקום השביעי.

במודל של בן 50, רווק ללא ילדים, עם שנה אחת בחינוך אקדמי, ללא הלוואות וגם מלגה: ישראל מדורגת במקום החמישי, עם החזר של 10.42 שקלים על כל שקל של השקעה ממשלתית. מקדימות אותה: פורטוגל, בריטניה, הולנד וסלובניה. במודל זה שיעור המס על תוספת ההשכלה הוא 18.73%, המדרג את ישראל במקום העשירי.

ממצאי המחקר מצביעים בין היתר על הכדאיות הגבוהה שבהשקעה ממשלתית בחינוך גבוה, גם אם מדובר בהוצאה בטווח המיידי - דבר הגורם להיסוס בקרב מדינות המתחבטות בחוב ציבורי ופרטי גבוה. המדינה לרוב תקבל החזר גבוה בהרבה מן הסכום שהשקיעה, משום שהשכר עולה ככל שהכישורים עולים, וממילא יחד איתו גדלות הכנסותיה ממיסים וגדלה הפעילות הכלכלית.

לדעת OECD, יש מקום למחקר נוסף שיקבע מהי הדרך היעילה ביותר להענקת התמריצים הממשלתיים, אם כי ברור שיש צורך בתמהיל של צעדים. עוד נמצא, כי מי שצפויים לרכוש יותר כישורים - גם צפויים לנצל אותם בעבודתם; ומי שעובדים בהיקף גדול יותר לזמן רב יותר - משקיעים יותר ברכישת כישורים נוספים. ההשקעות ברכישת מיומנות משתלמות במיוחד בקבוצות בעלות שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה, כגון נשים ומבוגרים.