מהפכה בכשרות: השגחה אלקטרונית בעסק קטן <br>

הרבנות הראשית לישראל הכריזה (יום ה', 27.4.17) על ארגון-מחדש בנושא מערך הכשרות בישראל: רפורמה חדשה שגיבש הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב דוד לאו, מבקשת להוביל למהפך משמעותי במערך הכשרות בישראל, הן בעצם הפיקוח הכשרותי, והן בהוזלת המחירים לעסקים, בהאחדת נהלים ובמגוון רחב של סעיפים נוספים שיסייעו בשדרוג ובתיקון מערך הכשרות.

על-פי התוכנית, תינתן האפשרות לעשרות אלפי עסקים, מתחומי המזון כמזנונים, מסעדות, בתי קפה, פיצריות, דוכני פלאפל ומקומות בהן מוגש אוכל לסועדים, לבחור באחד משני מתווים של השגחה: השגחה אלקטרונית (מתווה מוזל) ומתווה נאמני כשרות.

בעסק שבעליו יבחר במודל השגחה אלקטרונית, יבוטל הצורך במשגיח הכשרות הצמוד למקום העסק, וכחלופה תותקנה במקום מצלמות שתאפשרנה גישה למשגיחי כשרות לצפות מרחוק, בכל עת, במטבחי בית העסק ובמחסנים, ובכך לפקח באופן רציף אחר מצב הכשרות בבית העסק.

במסגרת חלופה זו, כל בעל עסק שיהיה מעוניין להצטרף למתווה "השגחה אלקטרונית" יציב מצלמות במטבח, במחסנים ובמקום הכנת האוכל בעסק וזאת לצורך פיקוח מרחוק על תהליך הכנת המזון. בעל עסק זה לא יצטרך להמשיך בהעסקת משגיח כשרות קבוע לעסק, אלא ימנה 'נאמן כשרות', עובד מתוך העסק עצמו שיבצע בפועל את הפעולות הנחוצות בענייני הכשרות, כדוגמת ברירת אורז, הפרדת ביצים, ניפוי קמח וכדומה. עבודתו של הנאמן, שימונה על-פי החלטתו של בעל העסק, ובהסכמת הרב המקומי, תפוקח אלקטרונית על-ידי משגיח כשרות בחיבור מרחוק אל מצלמות, שתאפשרנה פיקוח הדוק בשידור חי ומוקלט, ובכך לוודא את תקינות ההליכים הכשרותיים בבתי העסק וזאת בגיבוי של בקרי כשרות, בקר אחד לכל 12 חנויות, שיפקחו פיזית מטעם המועצה הדתית - האזורית. הבקרים יסיירו בין בתי העסק השונים לפיקוח אקראי. מערכת המצלמות תחובר למערכת החדשנית "שירת הים", המאפשרת בדיקה ומעקב אחר עבודת בקרי הכשרות האלקטרוניים, ותוודא כי אכן מבוצעת בקרה ראויה על כשרות העסקים.

בקרי הכשרות יחתמו על כתב התחייבות לשמירת סודיות ושלא למסור מידע לאף גורם חיצוני, אלא להשתמש במצלמות לצורך בקרת הכשרות בלבד.

במתווה זה יופחת מספרם של משגיחי הכשרות, שכן באמצעות המצלמות ניתן גם לפקח במקביל על יותר בתי עסק ובכך לחסוך עלויות בהעסקת פחות משגיחים, וגם לשפר את רמת הכשרות בכך שביכולתם של משגיחי הכשרות לוודא בכל רגע נתון שבית העסק מתנהל בהתאם לכללי הכשרות.

בקרי הכשרות לא יקבלו את שכרם מבתי העסק. בעלי העסקים יעבירו תשלום למועצה הדתית וזו תעסיק את הבקרים כנותני שירות ולא כעובדי המועצה. באמצעות מתווים אלו, תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח ויתבטל ניגוד העניינים המובנה שהיה עד היום באופן העסקת המשגיחים.

בעלי עסקים, שמסיבות כאלו ואחרות לא יהיו מעוניינים להצטרף למתווה ההשגחה האלקטרונית ולא יהיו מעוניינים בפיקוח באמצעות מצלמות, יפעלו, לפי החלטת הרב המקומי או באמצעות מתכונת של נאמני כשרות, אולם בפיקוח מוגבר של בקרי הכשרות, שיגיעו באופן אינטנסיבי יותר לביקורת בבית העסק. לחלופין, יוכלו להמשיך לפעול במתווה השגחה צמודה כפי שקיים היום, אך בשונה מהמצב הקיים - שכרם של המשגיחים לא ישולם באופן ישיר בין מבית העסק למשגיח, אלא בדומה למתכונת העסקת בקרי הכשרות כנתוני שירות חיצוניים למועצה, וזאת כדי למנוע את ניגוד העניינים ולנתק את הזיקה שבין המשגיחים לבעלי העסקים.

כמו-כן, בהמלצת הוועדה שמינה הרב הראשי, נקבע שיש להחיל נהלי כשרות אחידים בכל הארץ, לראשונה מאז הקמת מערך הכשרות, ואשר יחייבו את כל רבני הערים. דבר זה יאפשר לבצע התאמה מלאה של דרישות הכשרות בכל רחבי הארץ, לצורך קבלת תעודת כשרות לעסק. זאת בניגוד למצב כיום בו בכל עיר נוהגים נהלים שונים, דבר שיוצר חוסר ודאות וקשיים בהם נתקלים בעיקר בעלי רשתות המחזיקים סניפים בערים שונות ברחבי הארץ ועומדים בפני דרישות כשרותיות שונות בכל עיר ועיר, דבר שאינו מאפשר להם להתנהל בצורה אחידה מבחינת כשרות ואינו מאפשר להם לרכוש מוצרי מזון בצורה אחידה לכל הסניפים.

בה היו חברים, רב העיר פתח תקוה מיכה הלוי, ראש אגף הכשרות הארצית ברבנות הראשית הרב יעקב סבג, יועץ הרה"ר לענייני כשרות הרב אליהו מלול, יועמ"ש הרבנות עו"ד הראל גולדברג, מנהל יחידת האכיפה ברבנות הראשית הרב רפי יוחאי, ולשעבר מנכ"ל המועצה הדתית נתניה והרבנות לכשרות ארצית הרב ז'ילבר כהן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת עודד פלוס, ומנכ"ל הרבנות הרב משה דגן.

הרב הראשי, שבחן את המלצות הוועדה שהקים וקיים התייעצויות רבות עם רבנים וגורמי מקצוע מישראל ומחו"ל בשנה האחרונה, הורה לגורמי המקצוע במשרדו, ובראשם מנכ"ל הרבנות הראשית, לרכז ולנהל את יישום המתווה כולו מול גורמי המקצוע הנוגעים בדבר ולתאם מול הכנסת את ביצוע תיקוני החקיקה הנדרשים, לצורך יישום המתווה החדש.

המשגיחים: נתנגד לרפורמה

ראשי ועדי משגיחי הכשרות תוקפים את ההמלצות ואומרים כי "מסקנות הוועדה החד-צדדית שהקים הרב הראשי הושגו מבלי שניתנה למשגיחי הכשרות נציגות כלשהי בוועדה. הרפורמה האמורה הולכת לבטל את תפקיד משגיח הכשרות ולשלוח כ-5,000 עובדים (משגיחים) הביתה - הרבה יותר ממספר עובדי התאגיד.

"גם הפתרון החלופי לפיו את ברירת הקטניות תבוצע על-ידי אחד מעובדי העסק הולכת להוריד את רמת הכשרות בבתי העסק. מכיוון שאף בעל עסק לא יבזבז זמן וכוח אדם מתוך צוות המסעדה על מה שבעיניו נתפס כ'מותרות', ובמקום שהעובד יעסוק ברירת קטניות - הבעלים ידאג להעסיק אותו בעבודות ניקיון וסידור סחורה. למותר לציין שתפקיד משגיח כשרות דורש ידע הלכתי רחב בנושאי כשרות המזון. וידע על ירקות נגועים, ומחובתו של המשגיח אף לעבור תקופת לימודים ובוחן שבסיומו מוענקת לו תעודת הסמכה.

"כלל לא ברור כיצד עובד בית העסק יהיה מצוי בטיב הלכות כשרות המזון. מה גם שבעיית ניגוד העניינים בין משגיח שמקבל משכורת דרך העסק רק מתעצמת אם ברירת הקטניות תבוצע בידי אחד מעובדי העסק. כמובן שמדובר על רדיפת ציבור עובדים שלם גדול ומאוגד. ומבלי לקיים עימם התייעצות כלשהי בטרם הרעת תנאיהם או שליחתם הביתה. לא יישאר מנוס להסתדרות אלא לצאת לשביתה כללית במערך המועצות הדתיות ומערכת הכשרות, כך שבמסגרת ההשבתה לא יהיה ניתן לאכול באף מסעדה בארץ עד לפתרון המשבר. זה הזמן של ההסתדרות שאנו המשגיחים חברים בה - לפעול למעננו בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, ובימים הקרובים נשמע את דעתה ומה יהיו דרכי התגובה בניסיון לעצור את התוכניות שמסכנות את מעמד מערכת הכשרות בכלל ומשגיחי הכשרות בפרט", לשון התגובה.

• עמותת כושרות: "אנו מברכים על כל שינוי שיפור והתקדמות של מערך הכשרות הממלכתי ברחבי הארץ. אנו שמחים שהוועדה קיבלה את עקרונות המלצותינו להפרדת משגיח-מושגח ונהלים אחידים בכל הארץ. עם זאת, פרטי הרפורמה המלאה לא התפרסמו במלואם, ולא ברור עדיין כיצד תתבצע הפרדת משגיח-מושגח, וכיצד יפעל מערך הכשרות המקוון. נמתין ונעקוב אחר פרסום כל פרטי הרפורמה ונסייע ככל הניתן למוסד הרבנות למלא את תפקידו".

• הרב אהרון ליבוביץ: "הלחץ שלנו ממשיך להניב פירות, והמתווה של הרבנות הוא עוד ניצחון חשוב במאבק של ׳השגחה פרטית׳. את מה שברבנות הראשית אומרים שיתקנו בעתיד - ׳השגחה פרטית׳ כבר מיישמת בשטח מהיום הראשון. בעבר כבר שמענו מהרבנות הכרזות על רפורמות ונשמח לשם שינוי לראות גם יישום בפועל, אבל האמת חייבת להיאמר: כל עוד אין תחרות - לרבנות אין אינטרס אמיתי לתיקון הכשלים במערך הכשרות. רק פתיחה מוחלטת של שוק הכשרות לתחרות תוכל לשקם את הנזק המצטבר שברבנות הראשית גרמו לכשרות בישראל, ולכן נמשיך בפעילותנו בכל הכוח".