ליקויים קשים במכללת עזריאלי להנדסה, המנוהלת בידי שלומציון לולו; יו"ר הוועד המנהל ונשיא המכללה לשעבר הוא עוזי וכסלר, לשעבר מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל; קודמו בתפקיד היה אריה לוין – ועל שלושתם מטיל המבקר את האחריות לליקויים שמצא.

בביקורת עלו ליקויים וחריגות מן המותר בנוגע לתנאי ההעסקה והפרישה של העובדים הבכירים במכללה - הנשיא, המנכ"לים וסמנכ"ל הכספים. כמו-כן עלו ליקויים בדרך פעולתה של לולו, עד כדי פגיעה חמורה בסדרי מינהל תקינים. הליקויים מלמדים, כי המכללה פעלה באופן בלתי תקין ושלא על-פי המצופה ממוסד אקדמי. בכירי המכללה התעלמו מהכללים וההנחיות המחייבים אותה, שנקבעו בחוק העמותות, בהנחיות המל"ג ובהנחיות הממונה על השכר. עולה אף חשש לאי-תשלום מס כנדרש, מציין המבקר.

המוסדות המנהלים של המכללה אישרו החלטות שיזמו וכסלר ולוין, כגון מינויים של נשיאים ושל מנכ"לית, לעיתים בלי קיום כל הליך של בחירה ולעיתים בהליך בחירה שאינו שוויוני ואינו שקוף. המוסדות המנהלים של המכללה אפשרו מהלכים אלה, אף שלא היו תקינים, וגם אפשרו את כהונתו של וכסלר כנשיא במשך תקופה ממושכת של 14 שנה ואת מינויו ליו"ר הוועד המנהל.

המכללה העסיקה את פרופ' צבי שטרן, הנשיא לשעבר, כנותן שירותים ולא כעובד המכללה, אף שהמל"ג דורשת להעסיק נשיא מכללה כעובד שלה. היה מצופה מאותם בכירים שיכבדו את הוראות המל"ג ויפעלו על-פי כללי המינהל התקין והאתיקה, ובכך ישמשו דוגמה הן לבעלי תפקידים אחרים במכללה והן לבעלי תפקידים מחוצה לה.

מלחמה, אסונות טבע, תאונות קשות, דליקות, התפרצות מגיפות, אירועי טרור ופליטת חומרים עלולים לגבות מספר רב של חללים אזרחיים. כדי שהגופים המעורבים בטיפול בחללים יוכלו לשלב כוחות ולפעול בשיתוף פעולה בהתרחש אירוע רב-נפגעים בשגרה ובחרום, יש צורך בחלוקת תחומי האחריות ביניהם, בהגדרה ברורה של התנאים להפעלתם ובתיאום מיטבי בין הגופים. במהלך הביקורת בלט היעדרה של יד מכוונת אשר מנע את אפשרות פתרונן של בעיות שונות, ואף הנציח אותן. בעיות אלה פוגעות בהיערכות לטיפול בחללים באירועי חרום עד כדי חוסר מוכנות לאומית.

מאז הקמת רשות התקשוב בתחילת 2015 ומינויו של ראש רשות התקשוב במאי 2015, יש התקדמות ניכרת בעשייה בתחום. עם זאת, יש לתת את הדעת על כך שבידי רשות התקשוב אין עדיין תמונה מערכתית מקיפה על מצבם של כל הפרויקטים בנושא התקשוב בממשלה; אין לה תמונת מצב על הסיכונים בתחום התקשוב שהתממשותם עלולה לגרום נזקים ולפגוע ביעדי המשרדים ובאיכות השירות לאזרחי המדינה; הרשות מעורבת באופן חלקי בלבד בפיקוח על פרויקטים מרכזיים ועל הפעילות של יחידות המחשוב; הרשות טרם גיבשה מתודולוגיה מלאה לניהול מחזור החיים של מערכות מידע ולניהול יעיל של פרויקטים; מרבית השירותים הממשלתיים הניתנים לאזרח אינם מקוונים מקצה לקצה, והוא עדיין נדרש להגיע למשרדים הממשלתיים כדי לקבל את השירות.

משרד הבריאות אינו ממלא כראוי את תפקידו כמאסדר וכגוף מנחה של מערכת הבריאות. אין לו תורת הפעלה מלאה של חדרי הניתוח, והוא מסתפק בהנחיות אקראיות ונפרדות שהוא מפרסם לבתי החולים בנושאים הנוגעים להפעלת חדרי הניתוח. המשרד מעולם לא ביצע עבודת מטה שתכליתה לקבוע תוכנית אסטרטגית להערכת הצרכים העתידיים בחדרי ניתוח על-פי מאפייניהם השונים ופריסתם הגאוגרפית, וגם אין לו תוכנית אב רב-שנתית לפיתוח ולהצטיידות של חדרי הניתוח.

ממצאי הדוח מלמדים על מיצוי לא יעיל של חדרי הניתוח ושל מערך המשאבים הכרוך בהפעלתם. חדרי הניתוח מנוהלים באופן לא סדור ולא מערכתי, תוך בזבוז של שעות רבות שבהן הם אינם בשימוש. הסיבות לכך רבות והן נוגעות לכל חוליה וחוליה בשרשרת ההפעלה של מערך חדרי הניתוח - החל בשלב הקצאת חדרי הניתוח, עבור בתוכניות ניתוחים שאינן מלאות וכלה בהעדר ניצול מלא של שעות הפעילות של חדרי הניתוח. גם תופעת הביטולים והדחיות של ניתוחים רווחת. כמו-כן, מערך ניהול התורים לניתוחים נמצא כושל. כל אלו גורמים לפגיעה ניכרת בשירות לציבור המטופלים, באמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית, ואף עלול לגרום למעבר של מטופלים למערכת הבריאות הפרטית.

האסדרה בתחום הרוקחות לוקה בחסר: למשרד ולחלק מקופות החולים אין מידע מספק על היקף תופעת ההיענות החלקית לנטילת התרופות ולכן יכולתם לצמצמה מוגבלת; אי-נטילת תרופות עלולה לפגוע באיכות חיי האדם, לסכן אותו ואף להכביד על תקציב המדינה. גם רצף הטיפול התרופתי בחולה העובר ממערכת האשפוז לקהילה לוקה מבחינות מסוימות בחסר בשל העדר סנכרון מידע, ובתי החולים והקופות לא עשו עד כה את הדרוש כדי לשפר זאת. למשרד אין מדיניות בנוגע לתקן הרוקחים הקליניים, שפעילותם חיונית מאוד לשיפור הטיפול בחולה, ובמערכת האשפוז ובקהילה יש מחסור בהם. רמת השירות לציבור בקהילה לוקה בחסר, בייחוד בפריפריה.

עוד נמצא, כי חולים מפרים את הוראות המשרד הנוגעות להכנת דברי רוקחות וגובר החשש לזיהומים. משך הזמן שהמשרד מאשר תרופות ורושם אותן ממושך, מצב המביא לנזקים כלכליים ובריאותיים ומעודד ייבוא תרופות על-פי אישור מיוחד של המשרד. מידת בטיחותן של התרופות במסלול זה אינה מיטבית לעיתים וייבואן כרוך במקרים רבים בתוספת עלויות מיותרות.

בביקורת עלו ליקויים הנוגעים לתפקוד של ועדת הביקורת של בית החולים הלל יפה: היא מיעטה מאוד להתכנס ולא דנה בנושאים מהותיים שבאחריותה. כמו-כן עלו ליקויים בנוגע לשומרי סף בבית החולים - היועץ המשפטי, מנהל הכספים והמבקר הפנימי.

הביקורת בהלל יפה הציפה גם ליקויים מערכתיים, ובהם קבלת תרומות של חברות מסחריות שאינן עוסקות באספקת תרופות וציוד רפואי, ובנוגע למימון של נסיעות רופאים ומנהלי בתי חולים לחו"ל – מה שיוצר חשש שטובות הנאה אלו ישפיעו על החלטותיהם. למשרד הבריאות אין תוכנית אב רב-שנתית לבינוי ופיתוח של המרכזים הרפואיים הממשלתיים, והוא אינו מעורב בקביעת סדרי העדיפויות בנוגע לבינוי ופיתוח במרכזים אלה. כמו-כן, עדיין אין שקיפות ראויה בנוגע לשכר הכולל של העובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים.

נציגויות ישראל ב-103 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרי השעה בזירה הבינלאומית, באמצעות העסקת אלפי עובדים מקומיים ישראלים וזרים המבצעים תפקידים מגוונים בתחומי האבטחה, המינהל והתקשוב וחלקם מבצעים אף תפקידי ליבה ייצוגיים. עובדים אלה מהווים את התשתית האנושית שעליה נשענת הפעילות של הנציגויות בחו"ל. הייצוג בתחומי הליבה שבהם פועלות הנציגויות - מדינאות, משפט בינלאומי, הסברה, כלכלה ומסחר - מצוי במשבר מתמשך, וכי זה זמן הנציגויות נסמכות במילוי התפקידים האמורים על העובדים המקומיים.

על-רקע זה, נדרשת רפורמה מבנית בנוגע להעסקת העובדים המקומיים, שתכלול הגדרה של גבולות מקצועיים ומינהליים ברורים של התפקידים שבהם ניתן להעסיק אותם, תוך שמירה על זכויותיהם. ראוי שהנהלת משרד החוץ תקבע מדיניות ארוכת טווח בנוגע לאיוש המשרות הפנויות של כלל העובדים בחו"ל, אשר תכלול קביעת תנאי כשירות למילוי תפקידי ליבה ייצוגיים, מיסוד תהליך גיוס המועמדים לתפקידים אלה והסדרת מעמדם במדינות השירות.

מדינת ישראל הקצתה לקרן מעגלים ("למען בעלי מקצועות שוחקים") 600 מיליון שקל למשך עשור, כדי שזו תסייע לעובדים המתקרבים לגיל הפרישה באמצעות מימון פנסיה מגשרת או באמצעות קורסי הכשרה מקצועית לשם שדרוג מקצועי או לשם הסבה מקצועית. ממצאי הביקורת העלו ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; חוסר שקיפות של הקרן לגבי התחייבויותיה ל"צד קשור"; פגיעה ביציבותה הניהולית עקב העדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו"ר הקרן לבין המנכ"ל ועקב תחלופת מנכ"לים לאורך השנים.

כ-20,000 עמותות, שהן יותר ממחצית מן העמותות הרשומות, אינן מדווחות לרשם העמותות, ולרשם אין כל מידע על פעילותן ואופן התנהלותן; הרשם כמעט אינו נוקט פעולות לגביית אגרות שלא שולמו; נוסח האישור על ניהול תקין שמנפיק הרשם מלמד רק על הגשת מסמכים ואינו משקף אם התנהלות העמותה תקינה ובהתאם לחוק.

עוד נמצא, כי האישור על ניהול תקין ניתן לעיתים לעמותות המתנהלות באופן בעייתי, מבלי שהדבר משתקף בתוכן האישור. הרשם אינו משתמש באופן מיטבי בכלים שבידיו לצורך פיקוח ובקרה על עמותות, ופחת באופן ניכר מספר ביקורות העומק שהוא עורך והן נמשכות זמן רב. כל זאת – בארגונים המקבלים מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים מכספי ציבור.

36 שנים לאחר חקיקת חוק העמותות, חובות הדיווח והרישום הקפדניות ומנגנוני הפיקוח והרגולציה הממשלתיים החלים על שאר התאגידים הפועלים שלא למטרת רווח, עדיין אינם חלים על האגודות העותומאניות, אף שאין הבדל מהותי ביניהם. אף שמשרדי הפנים והמשפטים מסכימים כי אי-הסדרת הנושא משקפת כשל רגולטורי מתמשך, טיפולם בנושא מתמהמה יתר על המידה.

העדר פיקוח על האגודות המבצעות פעילויות בהיקפים של מיליארדי ש"ח הוא בגדר ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית. לא סביר שאגודות עותומאניות יפעלו ללא כל חובת דיווח וללא פיקוח, בפרט שכמה מן האגודות הן ארגונים מרכזיים במשק הישראלי. המנגנון של פיקוח ממשלתי על הנעשה באגודות חיוני כדי למנוע שימוש לרעה באגודות לשם הברחת נכסים, הפקת רווחים או חלוקת רווחים שלא כדין. ואכן, במשך השנים נחשפו פרשיות המלמדות על כשלים בפיקוח על פעילותן של אגודות שונות. המבקר קובע, כי יש להעביר את הפיקוח על האגודות ממשרד הפנים למשרד המשפטים.

נציבות שירות המדינה קבעה כללים להעסקת כוח אדם חיצוני, אשר מטרתם להסדיר את ההעסקה בהיבט הארגוני, ולהבטיח את מעמדו וזכויותיו של העובד. אי-הקפדה על כללים אלה אילצה את משרד הביטחון לקלוט בדיעבד קבוצות עובדים, בלי שהללו עמדו במסננות המקובלות להצטרפות לשירות הציבורי.

הביקורת העלתה ליקויים רבים, חלקם חמורים, בשלבים השונים של העסקת יועצים, החל מהעדר פיקוח ובקרה על הצורך בהעסקתם, דרך שימוש ניכר בפטור ממכרז, ועד העסקת יועצים בניגוד לכללים. על מנכ"ל המשרד לטפל מיידית בליקויים החמורים העולים בדוח, והמצביעים על חריגה בוטה מכללי ההעסקה של יועצים, לרבות הגדלה בפועל של מצבת כוח האדם במשרד, ללא פיקוח ובקרה.