|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
שמות המסייעים למחבל מדיזנגוף לא פורסמו בשל "צנעת הפרט"
|
ביהמ"ש המחוזי בחיפה אסר לפרסם שמות של שני תושבי ערערה, שנדונו לחמש ולשמונה שנות מאסר לאחר שהסתירו את המחבל שביצע את הפיגוע בינואר 2016 - במקום למחוק את המשפטים שהצנעה יפה להם
בית המשפט המחוזי בחיפה אסר (יום ב', 22.5.17) לפרסם את שמותיהם של שני מורשעים בסיוע למחבל, בנימוק של "צנעת הפרט". זאת, למרות שניתן היה לפרסם את השמות ולצמצם את הפרטים הפרטיין. השניים הודו שסייעו בינואר 2016 להימלטותו של נשאד מלחם, לאחר שביצע את הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב בו נרצחו אלון בקל ושמעון אוימי. לאחר שמלחם רצח נהג מונית שהסיע אותו, הוא חזר לערערה ושם סייעו לו השניים להסתתר עד שאותר כעבור שבוע ונורה למוות בעת הניסיון לעוצרו. השניים הודו שידעו שמלחם ביצע את הפיגוע ושהוא מבוקש, ובכך ביצעו עבירות של קשירת קשר לסייע לאויב במלחמתו בישראל - עבירות שדינן מאסר עולם. לפני הגשת הסדר הטיעון הורו השופטים רון שפירא, אברהם אליקים ותמר נאות-פרי לשלוח את הנאשמים להסתכלות פסיכיאטרית, בשל התנהגותם בבית המשפט. נאשם אחד טופל בעבר בשל בעיות נפשיות ונקבע שהוא על גבול הפיגור, אך אחראי למעשיו ומנסה להציג מצג שווא של החמרה במצבו הנפשי. לגבי חברו נקבע, כי הוא כשיר לעמוד לדין ורק מנסה להעמיד פנים של מי שלוקה בנפשו. בית המשפט מאריך לדבר על חומרת מעשיהם של השניים ומציין, שהיו עלולים לגרום לפגיעה בחייהם של חפים מפשע ובמרקם החיים בין יהודים לערבים. השניים ידעו שמלחם ביצע את הפיגוע ושהוא עלול לחזור על מעשיו, אך כאמור סייעו לו להסתתר. הנאשם הראשון נדון לחמש שנות מאסר, בעיקר של אישיותו הדלה, ואילו חברו נדון לשמונה שנות מאסר. בסיום פסק הדין הורו שפירא, אליקים ונאות-פרי: "מחמת צנעת הפרט יפורסם גזר הדין ללא פרטים מזהים של הנאשמים". זאת, בניגוד למדיניות הקבועה ולפיה בתי המשפט משמיטים פרטים שהצנעה יפה להם - וכותבים למשל "סיבות בריאותיות שאינן מפורטות בשל צנעת הפרט" - ומפרסמים את שמות העבריינים. קל וחומר כאשר מדובר בעבירות חמורות סביב אירוע שזעזע את המדינה. השופטים לא הסבירו מדוע סטו מהמדיניות הקבועה ופגעו בעקרון פומביות הדיון. למרבה האבסורד, בגוף פסק הדין הם כותבים: "מטעמי צנעת הפרט לא נפרט את ממצאי חוות הדעת" - דהיינו, נוקטים חלקית בגישה המקובלת, אך לבסוף נמנעים הן מפרסום הפרטים והן מפרסום השמות.
|
תאריך:
|
22/05/2017
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2017
|
|
איתמר לוין
|
שמות המסייעים למחבל מדיזנגוף לא פורסמו בשל "צנעת הפרט"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מרק_טווין
|
23/05/17 02:22
|
|
|
|
א. וינשטיין
|
23/05/17 12:55
|
|
ההצעה להקפיא חקירות נגד ראש ממשלה מכהן היא בלתי קבילה בשום היבט - סבור השופט בדימוס דוד רוזן, שיש בתיק הולילנד, ומשמש כיום כנציב הביקורת על הפרקליטות. הוא דיבר (יום ב', 22.5.17) בכנס לשכת עורכי הדין. הוא גילה, כי יפרסם ביום ראשון הבא את הדוח על יחסי הפרקליטות עם המכון הפתולוגי, והדברים בו חדים וברורים.
|
|
|
עו"ד שרון כהנא, שהייתה מבכירות פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ביקשה להצטרף לצוות ההגנה של בני שטיינמץ ללא תקופת צינון - למרות שעובדים הכפופים לה טיפלו בחקירה נגדו. במסגרת הבקשה שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים, הציגה כהנא עובדות לא נכונות על תפקידה, נסיבות פרישתה והקשר שלה לתיק. כך עולה (10.5.17) מהחלטתה של ועדת הצינון, הפועלת במסגרת בית המשפט המחוזי, לדחות את הבקשה.
|
|
|
"הרבה לפנים משורת הדין, מאחר שלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות" - דבריו של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בפסק דין שדחה על הסף עתירה לבג"ץ. ובפסק דין אחר של אותו שופט מאותו יום (18.5.17): "לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה". ואנחנו שואלים: למה? מדוע שכולנו נשלם תמורת הזמן שגוזלים עותרי-סרק - והם ישלמו בדיוק כמונו?
|
|
|
"במערכת המשפטית היו כאלו שהעדיפו להתעלם מהידיעות על כך שנעשים במכון לרפואה משפטית דברים שלא ייעשו ונתנו גיבוי עיוור בשתיקה. מישהו הרי היה צריך לעצור ולשאול את עצמו שאלות. אם היו מתפרסמים אפילו 10% על מקום ציבורי אחר, המדינה הייתה גועשת". כך אומר מנכ"ל המכון, ד"ר חן קוגל, בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
|
|
|
כאשר נאשמים יכולים להרשות לעצמם לשכור עורכי דין רבים ממשרדים נחשבים, יודע השופט שהוא יידרש לדון בטענות רבות שלא היו עולות בלי אותם עורכי דין. כך אומר (16.5.17) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, בערב עיון על תיקי ענק שקיים מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
במערכות היררכיות דוגמת הצבא, נהוג לייחס משקל עודף לממד פקודות הצבא כאמת מידה ערכית, אף בהינתן צבר של מוניטין שנקשר לדמותו של קצין, בכיר ככל שיהיה
|
|
|
דן מרגלית
ברט סטיבנס, מכותבי הטורים המרכזיים בניו-יורק טיימס, ציין כי ניר ברקת לא הצליח להשיב כראוי לשאלות על מדיניותו של בנימין נתניהו, בכל תחום, בכל חזית
|
|
|
חיים רמון
החד-ממדיות של תוכנית "עובדה" משקפת רק חלק מהאמת ובכך מחזקת את התחושה בקרב תומכי נתניהו כי עורכי התוכנית לא מעוניינים בהצגת התמונה העובדתית המלאה אלא מעוניינים אך רק באשמתו של ראש ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|