שופטת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, סבורה שעורכי דין מונעים לעיתים שימוש בכלים המקצרים את ההליכים, שכן האינטרס שלהם הוא התארכותם. חיות דיברה (יום ג', 23.5.17) בכנס לשכת עורכי הדין.
חיות התייחסה לפסקי דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לתקנות סדר הדין האזרחי. לדבריה, "כאשר פסק דין על דרך הפשרה הפך לחלק מן הדין הפוזטיבי, אימץ המחוקק את התפישה לפיה הדין הוא גם הוויה ארצית היכולה לעצב פתרונות צודקים ונכונים, שלא בהכרח תואמות את התבניות הרגילות". עוד העירה, כי מקרים בהם ההכרעה תלויה באמינות עדים, פחות מתאימים להכרעה על דרך הפשרה - אך ניתן לפעול בצורה מדורגת: תחילה לשמוע את העדים העיקריים, ולאחר מכן להציע פשרה.
חיות קראה לעמיתיה השופטים לנמק פסקי דין הניתנים על דרך הפסיקה, למרות שהחוק אינו מחייב זאת. היא הסבירה: "פסק דין מנומק מחזק את האמון של הצדדים, משום העדר הנמקה עלול ליצור רושם של שרירותיות ולהביא להסס האם ללכת בדרך זו. גם מבחינת השופט, החלטה מנומקת היא משופרת ומחייבת את השופט לשקלא וטריא; וזה חשוב גם לצורך המיצוי של דרך הערעור".
לדברי חיות, "ניתן היה לצפות שירבו המתדיינים שיסכימו לפסיקה על דרך הפשרה, אבל היא אינה מרובה דיה וקיים רושם שקיימת רתיעה של בעלי הדין משימוש בה. ייתכן שיש התנגשות אינטרסים בין הלקוח, הרוצה לסיים במהירות את הסכסוך, לבין האינטרס של בא-כוחו. אבל גם השופטים צריכים לפעול, על-ידי צמצום של האי-ודאות בהכרעה הצפויה והנמקה מצומצמת של ההכרעות". לבסוף דיברה חיות בשבחו של בית המשפט הקהילתי, באומרה שהוא מהווה הרחבה של רעיון הפשרה אל התחום הפלילי.
נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
אברהם אברהם, דיבר על גישורים ועמד על העלויות החברתיות של פסקי דין: "זה יוצר מצב של מנצח זחוח ומפסיד מושפל. זה לא טוב לחברה. חברה שיש בה הרבה התדיינויות, זה לא מצביע על בריאות. חברה שהסכסוכים בה מתיישבים בדרך כוחנית, היא פחות טובה".
נשיא בית משפט השלום בתל אביב,
אביחי דורון, הסביר כי "כאשר אתה מסכים לפתרון, אתה מעקר חלק ניכר מגורמי הסכסוך. אין מספיק שופטים להגשים את הרעיון האדוורסרי המזוקק; הוא לא ראוי מבחינה חברתית והוא לא אפשרי מבחינה מעשית. אחת התוצאות של המצב הזה היא צדק מאוחר, כאשר במישור האזרחי כל הסביבה כבר השתנתה, ובמישור הפלילי זה יוצר נזקים משמעותיים משום שקשה לנהל משפט בטווחים האלה".
דורון דיבר גם על בתי המשפט הקהילתיים, בציינו שכמות המשאבים שמושקעת בהם היא חסרת פרופורציה למספר התיקים שנדונים בהם, "אבל אפילו משרד האוצר השתכנע שהתועלות המאוחרות מצדיקות את ההשקעה". לכן בחוק התקציב האחרון יש כוונה להקים בתי משפט קהילתיים בכל הארץ, ואחרי באר שבע ורמלה - הוא נפתח השבוע בתל אביב. לבסוף ציין דורון: "אין זמן מאוחר להגיע לפשרה, כולל אחרי שפסק הדין נכתב ולפני שהוא פורסם".
