יותר ממחצית מהנקלטים באוניברסיטאות הגיעו ישירות מחו"ל, 35 אחוז מהם אחרי פוסט דוקטורט, כאשר במכללות הרוב המכריע של הנקלטים הגיעו אחרי משרה בישראל - כך עולה מפילוח נתוני 6 שנים של התוכנית להשבת מדענים שהובאו בדיון שהתקיים (יום ג', 30.5.17) בוועדת המדע והטכנולוגיה, אחוז מזערי נקלט במכללות.
במסגרת היעד המרכזי - גיוס סגל אקדמי בכיר חדש, בו הרצון היה להגיע ל-5,000 חברי סגל אקדמי בכיר, הוצג כי לאחר 6 שנים של פעילות הגיע המספר בשנת תשע"ו ל-4,900 חברי סגל בכיר. בקרב המכללות בהן הרצון היה לגדול ב-500 עד 600 אנשי סגל, עמדה התוכנית ביעד ומעט למעלה מכך.
מחצית מהנקלטים הנם בגילאים 30 עד 40, במה שמסייע להורדת הגיל הממוצע בקרב הסגל הבכיר. רק 34 אחוזים מנקלטי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בשנים תשע"א - תשע"ד היו נשים.
"כ
מנואל טרכטנברג: "יש לבחון את המספרים גם על סמך מספר הסטודנטים, מספר תחומי המחקר ונתונים נוספים. לעומת מספרי העבר אנחנו עדיין במקום פחות טוב. נתון המגדר מאוד מדאיג אותי, במיוחד כאשר מספר הנשים הדוקטורנטיות עולה על מספר הגברים. בנוסף יש לשלב גם סגל חוזר מחו"ל במכללות".
ד"ר שמואל הס, יו"ר עמותת סיינס-אבורד סינסהאבורד הפועלת לשמירת קשר עם מדענים ישראלים בחו"ל: "למעלה מ-2,500 חוקרים חברים בעמותה, יש לנו 22 מרכזים בקמפוסים בעולם שמנוהלים על-ידי מדענים מתנדבים. 644 מחברי הארגון חזרו לארץ - 60 אחוז חזרו לאקדמיה, 29 אחוז לתעשיה וליזמות. בסקר שערכנו ענו למעלה מ-500 כי הם מעוניינים לחזור בשנה הקרובה. האקדמיה היא לא הפתרון, צריכה לקלוט מעט מאוד שם, כל השאר צריכים להיקלט בתעשיה, זה הפתרון לבריחת המוחות".
ד"ר נורית אייל, ראש התוכנית להשבת אקדמאים לשעבר: "זו התוכנית היחידה מצד הממשלה לנושא הזה והיא הולכת להעלם. התוכנית סבלה מסגירות ופתיחות במהלך השנים, ובמסגרת החלטת ממשלה בתחילת 2017, המלצנו לצמצם את התוכנית ולמקדה בתחום התעשיה, כי משרד הקליטה וגם הות"ת החליטו להפסיק לתמוך בה. אנחנו חוזרים 6 שנים אחורה, כאשר כמה גופים יטפלו בנושא במקביל בלי הטיפול ההוליסטי שהתוכנית פיתחה".