חמישה מבני משפחת מוזס ישלמו למדינה הוצאות בסך 40,000 שקל לאחר דחיית בקשותיהם לדיון נוסף בבית המשפט העליון בענייני מס הנוגעים להם. סכום ההוצאות שפסקה הנשיאה מרים נאור (יום ה', 3.8.17) גדול פי ארבעה מזה שהוטל עליהם בפסק הדין המקורי.

השופט יצחק עמית קבע בספטמבר שעבר, כי הפסדים הנגרמים מירידת שערו של מטבע חוץ אליו צמודים ניירות ערך, אינם ניתנים לקיזוז מרווחים אחרים בשוק ההון. עמית דחה שלושה ערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מגן אלטוביה), שגם בהם נקבע שלא ניתן לבצע קיזוז שכזה. את הערעורים הגישו עודד ושלומית מוזס, שחר מוזס, יצחק נופך-מוזס ומרים (מימי) נופך-מוזס, בני דודים של בעלי השליטה בידיעות אחרונות; ומורי ארקין, בעלי חברת התרופות אגיס. ארקין לא ביקש לקיים דיון נוסף.

עמית אמר כי יש שלוש גישות למענה לשאלת הקיזוז. מוזס טענו, כי יש למדוד הפסד הון במקשה אחת, ולא ניתן לבודד את רכיב ההצמדה למט"ח מרכיב נייר הערך הצמוד למט"ח. אלטוביה קבע, כי מדובר בשני רכיבים: נייר הערך והמט"ח לו הוא צמוד. ואילו פקיד השומה למפעלים גדולים סבר, כי ניתן לבודד את רכיב שער החליפין משאר רכיבי נייר הערך, ולכן לא מדובר בשני נכסים אלא בשני רכיבים של אותו נכס.

עמית אימץ את גישתו של הפשמ"ג, באומרו: "הפרדת רכיב הסכום האינפלציוני והפחתתו מהפסד ההון אותו מבקשים המערערים לקזז, נדרשות על-פי לשון הפקודה ולצורך גביית מס אמת, והיא בעלת היגיון כלכלי". עמית הגיע למסקנה, כי הפסדים שמקורם בירידת שערי החליפין אינם בני קיזוז, ובכך נוצרת סימטריה בין רווחים להפסדים.

נאור אומרת כי אכן מדובר בהלכה חדשה שנפסקה בסוגיה מורכבת - אך הקושי בה נובע ממורכבות הנושא ולא מכך שההלכה עצמה קשה, כפי שקובעים התנאים לדיון נוסף. "הפרשנות שקבע בית משפט זה בפסק הדין מושא הבקשות היא זו המקיימת באופן המיטבי את לשון הסעיף ואת תכליתו", קובעת נאור, ואילו הפרשנות שמבקשים מוזס לתת לפקודת מס הכנסה היא מורכבת ומתרחקת מפשוטו של הטקסט.

נאור מוסיפה: "הפרשנות שאומצה בפסק הדין מושא הבקשות מגשימה לדידי את תכליתו הברורה של החוק: יצירת הקבלה וסימטריה בין מיסוי רווחי הון לבין קיזוז הפסדי הון. קרי, לא לאפשר קיזוז של סכומים והפסדים שלא היו ממוסים לוּ היו רווחים... מדובר בתכלית ראויה המבטאת את העיקרון כי אל לחברה לשאת בעלויות של סיכוני הפרט, מקום שלא תרוויח מהרווח הנוצר מהם. עיקרון זה ממקסם את הצדק החברתי והחלוקתי".

נאור מסכמת: "תוצאת פסק הדין היא זו המייצרת סימטריה מלאה המגשימה את תכלית החוק. במקרים שבהם עתיד להיות משולם מס רווח הון על רווח - ניתן לקזז הפסדים. במקרים שבהם רווח
ההון פטור - וכאן הכוונה לרווח הון אינפלציוני - לא מתאפשר לקזז הפסד מקביל (הפסד הון ריאלי). זו היא על רגל אחת התורה כולה. וכך נשמרת הסימטריה בכללותה". את בני משפחת מוזס ייצגו עוה"ד גיל גריידי, שלמה אביעד זידר, גיל רוה וגלית פרידמן, ואת המדינה - עוה"ד קמיל עטילה ויאיר זילברברג.