דרך כלל עוסקות רשימותיי, במדור זה למעט במקרים חריגים בביקורת אודות מחדלים ועיוותים של אחרים, מתוך תקווה המתבדה, דרך כלל כי בביקורת פומבית זו ייבושו עושי העוול וחודלי המחדל וישובו בם מדרכם הנלוזה. נוקט אני במינוח ובמשפט "בלא שום כבוד ראוי", שכן אין כל כבוד אצלי, כלפי מי העוולים עוול וכלפי מי החודלים מחדל במודע ומתוך התעלמות מצרכיהם של אחרים. הפעם, רואה אני לנכון לחרוג ממנהגי. הפעם אני רואה, חובה המוטלת עליי, כלפי ציבור ולכתוב דברים על-אודות אשר ארע לי, אני עצמי, בגופי שלי, לא למען האדרת עצמי, אלא למען שבח הכלל ולומר שבחו שלו, בפניו ברוב עם ובפומבי.
