מני נפתלי קיבל חסינות מפני הפללה עצמית, ואם יעיד בבית המשפט ייחשב כעד מדינה - מבהירה (3.9.17) פרקליטות מחוז ירושלים לסניגורו, עו"ד לוליק אסל, על דעתם של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה,
שי ניצן.
אסל ביקש להבהיר שנפתלי איננו ולא יהיה עד מדינה. בתשובה כתב לו פרקליט מחוז ירושלים (פלילי),
דניאל ויטמן, כי לנפתלי יש חסינות מפני הפללה עצמית על הודעותיו במשטרה על שהתרחש במעון ראש הממשלה, וכך גם יהיה אם יוגש כתב אישום והוא יתבקש להעיד בו. בכך מאשרת הפרקליטות את החשיפה ב-News1 לפני שנתיים, כמו גם את חלקו של תת-ניצב
אפרים ברכה במגעים עם נפתלי.
ויטמן כותב, כי נפתלי התייצב במשטרה בתחילת פברואר 2015 והביע נכונות למסור הודעה על שהתרחש במעון, בתנאי שתובטח לו חסינות. כעבור שבועיים הסכימו לכך ניצן והיועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין. הודעתו הראשונה של נפתלי נמסרה ב-19.2.15, ובו כיום כתב ברכה שני מזכרים. בראשון נאמר: "התקשר לפלא[פון] שלי מני נפתלי... אמר שהוא רוצה להיות עד מדינה והוא החליט להסיר את הכפפות והוא מתכוון להעביר חומרים לכלי התקשורת".
במזכר השניח מאותו יום כתב ברכה: "התקשרתי למר מני נפתלי והודעתי לו שיגיע למשרדי היחידה [הארצית לחקירות הונאה]. הבהרתי לו שכל מה שימסור בהודעתו, ההודעה לא תשמש נגדו. מני נפתלי אמר שעכשיו זה עד מדינה... אמר שהוא יתייעץ עם עורך הדין ויחזור אלי. כעבור כחצי שעה חזר אלי וקבע אתי בשעה...".
לצד זאת מבהיר ויטמן, כי אם נפתלי יוזמן להעיד - תחול עליו הגדרת "עד מדינה" לפי פקודת הראיות, בה נאמר: "בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה - טעונה עדותו סיוע; לעניין זה, 'עד מדינה' - שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה". כלומר: למרות שלא נחתם עם נפתלי הסכם עד מדינה - הפרקליטות תראה אותו ככזה, גם לצורך נטל הראיה המוטל עליה.