מסעדות אינן רשאיות להציג את עצמן ככשרות ללא תעודת כשרות כחוק, אך הן יכולות לתלות אישורים ופרטים אחרים שיציגו את החומרים ואת דרכי הבישול בהם. כך קובע (יום ג', 12.9.17) בג"ץ בהרכב מורחב בראשות הנשיאה, השופטת
מרים נאור.
נאור קובעת, כפי שנקבע בפסק הדין המקורי של בג"ץ, כי שימוש במילה "כשר" על הטיותיה מותנה בקבלת תעודת כשרות כחוק. תעודה כזו יכולים להעניק הרבנות הראשית לישראל וגופי כשרות אחרים שהוסמכו על ידה.
לצד זאת קובעת נאור, כי בתי אוכל יכולים לפרוס בפני לקוחותיהם את המידע על מקורות המזון ועל דרכי הכנתו, תוך שהם מדגישים שאין בידם תעודת כשרות, כך שהלקוחות יוכלו להחליט בעצמם האם לאכול בהם. בכך, אימצה נאור את עמדת הפרקליטות ודחתה את עמדת הרבנות הראשית, אשר יוצגה בנפרד.
לדברי נאור, ביסוד חוק איסור הונאה בכשרות עומדת תכלית צרכנית ולא דתית: למנוע את הכשלתם של מי שמעוניינים במזון כשר. שימוש במילה "כשר" בלא תעודה מתאימה, אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, וכל שימוש במילה זו על הטיותיה יהווה בדיוק את ההטעיה אותה מבקש החוק למנוע. "כשר הוא כשר הוא כשר – ומי שאין בידו תעודת הכשר לא יוכל להתהדר בתואר 'כשר'", קובעת נאור.
עם זאת, היא ממשיכה, אין לקבל את הטענה לפיה קיימים רק שני מצבים: כשר וטרף. קביעה כזאת סותרת את האוטונומיה של הסועד ואת תכליתו של החוק. "יכול חנווני להעיד על מרכולתו. אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו. אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם", היא אומרת.
אל עמדתה של נאור הצטרפו השופטים
סלים ג'ובראן,
חנן מלצר,
אורי שהם ו
אסתר חיות. השופטים
אליקים רובינשטיין ו
נעם סולברג כתבו בדעת מיעוט כי אין לאפשר את מה שנאור מכנה "שער שלישי", אלא לחייב תעודת כשרות כהלכתה. רובינשטיין מזהיר, כי מדובר במדרון חלקלק שעלול ליצור בעיות כשרות מהותיות. את המסעדנים שי גיגי ויהונתן ודעי ייצגו עוה"ד אורלי ארז לחובסקי וריקי שפירא-רוזנברג; את המדינה ייצגו עוה"ד אבינעם סגל-אלעד ואבישי קראוס; ואת המועצה הדתית בירושלים - עוה"ד
אשר אקסלרד ודרור אקסלרד.
הרבנות הראשית אומרת בתגובה: "באמצעות פסיקה זו פוגע בית המשפט בצרכן אשר מעוניין לצרוך כשרות ואינו בקיא בכלל הסטנדרטים ההלכתיים. זהו יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל. במתן האפשרות לבית העסק להציג את עצמו כשומר על כללי הכשרות מבלי פיקוח ראוי וגוף רגולטורי מוסמך, נפתח פתח להונאות כשרותיות קשות ומורכבות ששום גוף לא יאכוף, אין מי שיערוב לצרכן המזון ש'מצג האמת' מתנהל על-פי ההלכה הסדורה והמסורת היהודית".
