המסע הבינלאומי לביטול הנשק הגרעיני (ICAN) זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2017 - הודיעה (יום ו', 6.10.17) ועדת פרס נובל באוסלו. הארגון הוקם בשנת 2007 וכיום חברים בו 468 ארגונים ב-101 מדינות. הפרס יוענק בידי מלך נורבגיה ב-10 בדצמבר לארגון שבראשו עומדת ביאטריס פיהן.
הוועדה אמרה, שהפרס ניתן לארגון על עבודתו להפניית תשומת הלב לאסון הנורא שיביא כל שימוש בנשק גרעיני ועל מאמציו להביא להסכמים שימנעו שימוש כזה. לדברי הוועדה, הסכנה בשימוש בנשק גרעיני גדולה מאי פעם, בין היתר בידי מדינות כמו
קוריאה הצפונית. הנשק הגרעיני מהווה סכנה לאנושות כולה, מוסיפה הוועדה, והארגון ממלא תפקיד מרכזי גם במאמצים להוציא אל מחוץ לחוק הבינלאומי את השימוש בנשק גרעיני.
יו"ר הוועדה, בריט רייס-אנדרסן, ציינה עם זאת, כי תשע המדינות המחזיקות רשמית בנשק גרעיני לא חתמו על "ההתחייבות ההומניטרית" שלא להשתמש בנשק גרעיני, עליה חתמו 122 מדינות בחודש יולי. היא הוסיפה, כי ההסכם למניעת הפצת הנשק הגרעיני משנות ה-70 ימשיך להיות כלי מרכזי בתחום זה. רייס-אנדרסן שאלה האם העיתוי מילא תפקיד בבחירת הזוכה [ברמז לעימות בין ארה"ב לקוריאה הצפונית], והיא השיבה שהיה לכך חלק, בשל התקרבותו של הסיכון לעימות גרעיני. רייס-אנדרסן הוסיפה, כי הענקת הפרס מהווה מסר במיוחד למחזיקות הנשק הגרעיני, אך סירבה להתייחס לאפשרות של ביטול הסכם הגרעין עם אירן.
בין המועמדים הבולטים לפרס השנה היו: שר החוץ האירני, מוחמד זריף, והממונה על ענייני החוץ באיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, על הסכם הגרעין עם אירן; "הקסדות הלבנות", המכונה גם "ההגנה האזרחית הסורית", על מאמציו לסייע לקורבנות מלחמת האזרחים במדינה; העיתונאי הטורקי קאן דונבאר והעיתון חורייט אותו ערך, בשל מאבקם בדיכוי מצד הנשיא רג'פ טאיפ
ארדואן; נציבות האו"ם לפליטים (שזכתה בפרס בשנת 1954 ובשנת 1981) בראשותו של פיליפו גרנדי, על פעילותה מול מיליוני פליטים - במיוחד מהמזרח התיכון ואפריקה; האפיפיור פרנציקוס, על עמדותיו החד-משמעיות לטובת פליטים, עניים, איכות הסביבה וצדק חברתי; האיחוד האמריקני לחרויות אזרחיות, על מאבקיו נגד ממשל טראמפ; הבלוגר הסעודי ראיף בדאווי, שנכלא לעשר שנים בשל ביקורתו על האיסלאם.
מאז 1901 הוענק פרס נובל לשלום ל-130 זוכים, ובהם מדינאים, פעילי חופש וארגונים לזכויות אדם. שלושה ישראלים זכו בפרס:
מנחם בגין על הסכם השלום עם מצרים, ו
יצחק רבין ו
שמעון פרס על הסכמי אוסלו. בין הזוכים הבולטים נמצאים
אלי ויזל, נלסון מנדלה, אימא תרזה, הדלאי לאמה, הארכיהגמון דזמונד טוטו, מרטין לותר קינג, תאודור רוזוולט, וודרו וילסון, ג'ורג' מרשל,
הנרי קיסינג'ר, מיכאיל גורבצ'וב, אמנסטי, הצלב האדום (שלוש פעמים), כוחות השלום של האו"ם, יוניצ"ף, סוכנות האטום הבינלאומית,
האיחוד האירופי והאו"ם עם קופי אנאן.
ברק אובמה זכה בפרס בשנתו הראשונה כנשיא ארה"ב, בהחלטה מעוררת המחלוקת ביותר בתולדות הפרס.
בצוואתו משנת 1895 ייסד ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, את הפרס הנושא את שמו בחמישה תחומים: שלום, ספרות, רפואה, פיזיקה וכימיה. את פרס נובל לשלום הוא הורה להעניק "לאדם שעשה את המירב או את הטוב ביותר להשכנת שלום בין האומות, לביטול או להפחתה של צבאות ולקידום ועידות שלום". לאורך השנים הוגמשו מאוד התנאים למתן הפרס, והוא ניתן גם למי שמקדם זכויות אזרח וסיוע לנזקקים. הזוכה הצעירה ביותר הייתה מלאלה יוספאזי מאפגניסטן, שזכתה בו לפני שלוש שנים בגיל 14. הגיל הממוצע של הזוכים הוא 61, ורק 16 נשים זכו בפרס. הפרס הוא בסך 9 מיליון קרונה שבדית (3.9 מיליון שקל).
