לכשליש מהישראלים בגילי העבודה העיקריים יש תואר אקדמי. רק בשלוש מדינות בעולם שיעור האוכלוסייה עם תואר אקדמי גבוה יותר. אך הישג לאומי זה לא בא לידי ביטוי ברמת חיים ישראלית גבוהה. מדינות עם שיעור נמוך בהרבה של בעלי תואר אקדמי נהנות מרמות חיים גבוהה מזו של ישראל. בנוסף, גם לא כל מגזרי האוכלוסייה בישראל מגיעים לאקדמיה בשיעורים כה גבוהים - ולא כל התארים האקדמיים הם שווי ערך.
קיימים פערים גדולים בין שיעור האקדמאים בישראל בקבוצות האוכלוסייה השונות. הקבוצה המשכילה ביותר בישראל היא של היהודים החילונים. כמחצית מהגברים וכמעט 60% מהנשים בגילאי העבודה העיקריים הם בעלי תואר אקדמי. שיעור בעלי תואר אקדמי בקרב חרדים נמוך מאוד, ובניגוד לדעה הרווחת -שיעור זה יציב יחסית מאמצע שנות ה-2000. במקביל, עלה מאוד בעשור האחרון שיעור בעלי תואר אקדמי בקרב דוברי השפה הערבית, אך עדיין יותר נמוך. בעוד שהגברים המוסלמים מתאפיינים בשיעור האקדמאים הנמוך ביותר בקרב כלל הגברים, שיעור זה עלה בארבע חמישיות מ-10% ל-14% העלייה הגדולה ביותר - במונחים יחסיים - חלה בקרב נשים מוסלמיות מ-4.6% ל-13.5%.
לא כל המוסדות האקדמיים שווים
מעטים מדי בישראל מבינים שבחירת המוסד ומקצוע הלימודים חשובים מאוד. בעוד שרכישת תואר אקדמי מקלה על מציאת עבודה ככלל, רמת הלימודים משפיעה מאוד על רמת הידע בפועל של בעלי התארים - וזה מה שקובע בסופו של דבר את הצלחתם בשוק העבודה. תחום אחד שבו ניתם לערוך השוורארה מזוג זה הוא משפטים. רק 55% מתוך הניגשים לבחינת הלשכה במאי 2016 עברו אותה, מה שיכול להראות כמו אחוז נמוך. אך כמעט כל מי שלמד באוניברסיטה העברית או באוניברסיטת תל אביב עבר את הבחינה, בדומה לשיעורים גבוהים יחסית במוסדות אחרים. עם זאת, מרבית הסטודנטים למדו משפטים במוסדות שרמתם נמוכה יחסית.
העדיפויות הלאומיות התרחקו מאוניברסיטאות המחקר של ישראל
יותר מארבעה עשורים חלפו מאז 1973 והאוכלוסייה היום היא פי 2.6 ממה שהייתה באותה עת. המדינה הרבה יותר עשירה, עם תמ"ג לנפש שהכפיל את עצמו ויותר. עם זאת, לא הוקמה אף אוניברסיטת מחקר חדשה מאז שנות השבעים. שיעור אנשי הסגל הבכיר באוכלוסייה ירד בהתמדה במהלך למעלה מארבעה עשורים, ועומד כיום על 40% בלבד מהשיא ב-1973. גם כאשר מוסיפים את המכללות, מספר אנשי הסגל לנפש נמוך וממשיך לרדת.
יותר סטודנטים לתארים מתקדמים מתקבלים הנחיה מפחות אנשי סגל
הצמיחה של המשק הישראלי והתפתחותו הביאו לגידול בביקוש לעובדים משכילים ומיומנים, מה שהגביר את הצורך בבעלי תארים מתקדמים. כתוצאה מכך, חלה עלייה של 41% בשיעור התארים המתקדמים מתוך כלל התארים שהוענקו על-ידי אוניברסיטאות המחקר מאז 1999.
עם זאת, התרחקות העדיפויות הלאומיות מאוניברסיטאות המחקר הובילה לירידה של 32% ביחס בין מספר אנשי הסגל הבכיר למספר הסטודנטים. ב-1999 היה חבר סגל בכיר אחד לכל 7.2 סטודנטים לתארים מתקדמים, לעומת חבר סגל בכיר לכל 10.6 סטודנטים כאלה ב-2014.
ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל - מהנמכות ב-OECD
החשיבות הנמוכה יחסית שישראל מייחסת להשכלה הגבוהה בין העדיפויות הלאומיות שלה באלידי ביטוי בהוצאה ציבורית לסטודנט שהיא .OECD- מהנמוכות ב
איכות המחקר האקדמי הולכת ומתכנסת לרמות של העולם המפותח
כאשר מוסדות המחקר המובילים של ישראל הולכים וסוגרים את הפער עם המוסדות המובילים בארה"ב. את הנתונים מסר מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי.
