המשרד לשירותי דת מציע להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים בישראל לעסוק בתיקי גירושין של יהודים שהם אזרחים זרים, וזאת במקרים בהם הבעל נמצא בישראל וקיים חשש שיעגן את אשתו. המשרד הפיץ (22.10.17) את תזכיר החוק לקבלת הערות.
לפני עשור נקבע בחוק, שבית דין רבני בישראל יוכל לדון בענייניהם של זוגות זרים, בתנאי שלפחות אחד מהם הוא אזרח ישראל או תושב בה. אולם אין הוא יכול לעסוק במקרים בהם אין זיקה כזאת, גם אם הבעל נמצא בארץ והוא מסרב לציית להוראת בית הדין במקום מגוריו ולגרש את אשתו.
לפיכך, מוצע להעניק את אותה סמכות אם בית הדין "נוכח כי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להתיר את הנישואין לפי דין תורה", וכן רק כאשר "הנתבע יהיה נוכח בישראל בעת הגשת התביעה, או בהתקיים נסיבות מיוחדות". סמכות זו תופעל רק "אם הוגשה קודם לכן תביעה לגירושין מחוץ לישראל והתובע פעל להתרת הנישואין על-פי דין תורה במדינת החוץ", או "אם קיים חשש ממשי כי פעולה כאמור אינה יכלה להביא להתרת הנישואין על-פי דין תורה, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות".
עוד נאמר בדברי ההסבר להצעה: "תיקון זה לחוק בא לפתור גם בעיה ייחודית נוספת. בישראל חיים כיום נשים וגברים, בעיקר כאלה שעלו מארצות חבר העמים, אשר החוק נכון להיום אינו נותן פתרון לעגינותם מבחינה אזרחית, במצבים שבהם לא ניתן לאתר את בן או בת הזוג החי במדינת חוץ במשך זמן רב. הבעיה מתייחסת למקרים בהם נשים או גברים נישאו בנישואין אזרחיים בלבד ושני בני הזוג יהודים, ואי-אפשר לאתר את בן או בת הזוג ולנהל הליך גירושין במדינה שבה נערכו הנישואין, לפי נוסחו של החוק כיום אין אפשרות לתת מענה למצוקתם ולאפשר להם לפתוח בנישואין חדשים". התיקון המוצע קובע, כי סמכותו של בית הדין תהיה גם בנישואין אזרחיים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
