רשות שדות התעופה פוגעת בנוסעים בנמל התעופה בן-גוריון, בכך שהשיקול היחיד שלה לזכיונות הדיוטי פרי הוא גובה התמלוגים שישלמו הזכיינים. הרשות מתעלמת מכך שככל שדמי ההרשאה גבוהים יותר - המחירים לצרכן יעלו. כך אומר (25.10.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

הכנסות רש"ת מהקצאת שטחי המסחר בנמלי התעופה ובמעברי הגבול הגיעו בשנת 2015 ל-1.5 מיליארד שקל. הצד השני של סכום זה הוא דמי ההרשאה הגבוהים, המביאים לכך שברוב המכרזים בטרמינל 3 בנתב"ג יש רק מציע אחד או שניים. תוצאה נוספת היא, שלעיתים לא יכולים הזכיינים לעמוד בסכום לו התחייבו (היו מקרים בהם התשלום לרש"ת עלה על מחצית מהפדיןן) וההתקשרויות עימם מופסקות. הרשות מצידה לא נערכה למדיניות השמים הפתוחים ולגידול הצפוי במספר הנוסעים, ולא התייחסה לכך במנגנון דמי הזיכיון ובתמהיל החנויות.

הרשות בדקה את שאלת פיצול ההרשאה לחנות האלכוהול, הטבק והקוסמטיקה - חנות הדיוטי פרי המרכזית - לשני זכיינים, כאשר בראש מעייניה עמד השיקול של מקסום רווחיה. החלטת הרשות שלא לפצל את הזיכיון קיבעה למעשה את בלעדיותה של רשת ג'יימס ריצ'רדסון ואת התלות של הרשות בה. בקביעת תנאי המכרז ב-2013 פעלה הרשות מתוך חוסר איזון בין צרכיה שלה - מקסום הרווחים מהפעילות המסחרית - ובין צורכי הנוסעים. שפירא קובע, כי בכך היא לא מילאה את תפקידה כגוף ציבורי, המחויב לפעול לא רק על-פי שיקולים עסקיים אלא גם תוך התחשבות בטובת הציבור.

המכרז נכשל - והתנאים הוקשחו

תנאי הסף שקבעה הרשות במכרז לחנות זו היו גבוהים מאוד. מחזור של 600 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, ודמי הרשאה מינימליים בסך 150 מיליון דולר היו בין הסיבות לכך שהתקבלו שתי הצעות בלבד. מנגנון ההצמדה שנקבע בחוזה מ-2014 גרם לכך שהיחס בין דמי ההרשאה ששילמה ג'יימס ריצ'רדסון לרשות ובין הפדיון שלו בשנת 2015 הגיע ל-58%, הגבוה ב-7% מזה שהיה ב-2014. בעקבות זה נקלע הזכיין להפסדים גבוהים, שהביאו את הרשות לערוך שינויים מהותיים בחוזה ולהקדים בארבע שנים את סיום ההתקשרות.

דמי ההרשאה ששילמו זכייני דיוטי פרי בעולם בשנת 2011 היו 30%-20%; ג'יימס ריצ'דרסון שילמה באותה שנה 43%. בשנת 2015 שילמו חמישה מהזכיינים של רש"ת למעלה ממחצית מפדיונים, עוד שישה שילמו 50%-40%, ארבעה נוספים שילמו עד 40%, ו-13 הנותרים - פחות מ-30%. דמי ההרשאה בחנות ג'יימס ריצ'רדסון מגיעים ל-18,000 שקל בחודש למ"ר - לעומת 1,059 שקל למ"ר בקניון היקר ביותר בארץ; הממוצע בטרמינל 3 הוא 7,313 שקל למ"ר.

במכרז הראשון שקיימה הרשות למתן שירותי המרת מטבע בשנת 2011 לשני זכיינים, בנק וחברה להמרות מט"ח, לא התקבלו הצעות של חברות חלפנות. למרות זאת, במכרז השני העלתה הרשות את דמי ההרשאה המינימליים ב-4 מיליון שקל ל-18 מיליון שקל. הרשות לא קבעה מגבלות לגובה שערי ההמרה וכללים לפיקוח עליהם, ובכך אפשרה לחברת החלפנות שזכתה במכרז להסתמך להעלות את השערים כדי לממן את דמי ההרשאה ולפגוע בנוסעים. הרשות שינתה את תנאי המכרז באופן מהותי לאחר קביעת הזוכה, דבר המצביע על הכנה לקויה של המכרז.

תלונות על השירות שניתן על-ידי חברת החלפנות, שנבעו בין היתר משינוי תנאי המכרז השני, הביאו לביטול ההתקשרות של הרשות עימה. הביטול הביא להפסקת התחרות בין שתי הזכייניות להמרת מט"ח בנתב"ג ולהפחתת הכנסות הרשות. אף שפורסמו שלושה מכרזים לאיתור חברת חלפנות שתספק שירות להמרת מט"ח ולא הוגשו בהם כל הצעות - לא בדקה הרשות את האפשרות לשנות את תנאי הסף ואת גובה דמי ההרשאה המינימליים.

הרשות פעלה בניגוד לתקנות חובת המכרזים, בכך שהעבירה לשימושו של בנק הפועלים שטחים מנכסיה ללא קבלת האישורים המתאימים מוועדת המכרזים או מוועדת הפטור, ובלי שנחתם חוזה בין הבנק לרשות. רק כחודש לאחר שהשטחים נמסרו, אישרה ועדת המכרזים את ההעברה. הרחבת ההתקשרות עם בנק הפועלים לטרמינל 1, קיבעה את הבלעדיות שלו בשני הטרמינלים. הרשות לא קיימה מכרז להכנסת מפעילים נוספים שימנע תלות בזכיין אחד. אף שהרשות תכננה שהחל ב-2011 יהיו שני מפעילים, בפועל נשאר הבנק המפעיל היחיד.

שילמה 20% יותר מהכנסותיה

בחוזה שחתמה רש"ת עם חברת הפרסום ששכרה להפעלת הפרסום בשדות התעופה, נקבעה הצמדה לתנועת הנוסעים, למרות שאין בכך היגיון כלכלי ולא זה המנגנון המקובל בעולם. אף שהצעת חברת הפרסום הייתה גבוהה מאוד יחסית לפדיון בשנה האחרונה (שממנה ניתן ללמוד על סיכון גבוה להצעה הפסדית מצידה) - לא דנה הרשות בסיכונים ולא בדקה עם החברה את הצעתה לפני הכרזתה כזוכה. בכך נחשפה הרשות לסיכונים של הפסדים ולבעיות תפעוליות אפשריות בתחום הפרסום.

חברת הפרסום היחידה שהתמודדה במכרז הציעה לשלם דמי הרשאה של 19 מיליון שקל או 45% מהפדיון - גבוה בשני שלישים מדרישת המינימום במכרז ו-88% מהפדיון שלה בשנה הקודמת. אין פלא, אפוא, שבתחילת 2016 הגיעה החברה למצב בו דמי ההרשאה היו גבוהים ב-20% מהכנסותיה, והיא טענה שהקשיים התפעוליים שמציבה בפניה רש"ת, גורמים לה להפסד של 12 מיליון שקל בשנים 2016-2015. בספטמבר אשתקד החליטה רש"ת לפצות את החברה ב-6.1 מיליון שקל ולסיים את ההתקשרות איתה בסוף השנה. שפירא מסכים, שההנחיות וההגבלות הרבות שנקבעו בהסכם עם החברה, הם שגרמו לנזקים לחברת הפרסום.

אף שפתיחת חנויות דיוטי פרי נוספות בשטח נתב"ג - עם הרחבתו של טרמינל 1 - הייתה ההזדמנות הקרובה והקלה ביותר בעבור הרשות להביא לידי פתיחת תחרות בין הזכיינים, החליטה הרשות לאשר את הרחבת התקשרויות לטרמינל 1 עם זכיינים קיימים בטרמינל 3. הרחבות אלו נעשו כמימוש של אופציה קיימת בחוזה או כמתן פטור ממכרז במקרים שבהם לא הייתה אופציה בחוזה.

למרות הירידה הצפויה במספר הנוסעים באולם שחקים בטרמינל 3 עקב הרחבת השימוש בטרמינל 1 לטיסות יוצאות - לא נערכה הרשות מראש כדי למנוע פגיעה בזכיינים באולם שחקים. הרשות החלה לטפל בטענות הזכיינים רק לאחר שטענו שבתנאים הקיימים אין באפשרותם להמשיך את ההתקשרות. בעקבות פנייתם שינתה רש"ת תנאים בחוזים. התנהלות כזו מעידה על ניהול משברי ועל חוסר היערכות מספקת לתרחיש צפוי.