"לקיים לברית מחודשת בין ישראל ויהדות התפוצות"

"מעל מצבתו של בן-גוריון, באה העת להכריז: הגיע הזמן לברית מחודשת, לשפה משותפת, בין ישראל לתפוצות בטרם נאחר את המועד", אמר (יום הק, 23.11.17) נשיא המדינה, ראובן ריבלין בטקס האזכרה הממלכתי לדוד בן-גוריון ז"ל בשדה בוקר.

"עלינו לצאת לדרך חדשה: לא עוד יחסים של צדקה, אלא מחויבות משותפת לצדק, לערבות הדדית יהודית ואנושית. לא עוד השתקה של ביקורת הדדית, אלא פתיחות-אמיצה וכנות. לא עוד אידיאליזציה, אלא שותפות אמת, שמבוססת על היכרות אמת, ועל מוסדות מוסכמים לפתרון בעיות, ולקביעת מדיניות משותפת. כך נכבד את זכר בן-גוריון ודורו ונצדיק את מורשתו. יהי זכרו ברוך", הוסיף, הנשיא.

במהלך נאומו הזכיר הנשיא ריבלין לקהל כי ""בן-גוריון דבק בהכרעתו להתפשר, למען ביסוס ושימור הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. שנתיים לאחר הקמת המדינה, הוא חתם על הסכם היסטורי עם מנהיג יהדות ארצות הברית ג'ייקוב בלאושטיין. הסכם יחיד במינו, בין מדינה לבין נציגיו של עם. בהסכם זה נקבע אופי הקשר והמרחק בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות של זמננו - זו של ישראל וזו של ארצות הברית".

"על ארבעה עקרונות עמד ההסכם: מדינת ישראל מייצגת את אזרחיה בלבד, ומדברת רק בשמם; יהודי ארצות הברית הם אזרחי ארצות הברית ולארצות הברית בלבד נתונה נאמנותם; ישראל אינה מצפה מיהודי ארצות הברית לעלות ארצה; אף צד אינו מתערב בהחלטות מדיניות של הצד השני; במשך כמעט שבעים שנה, היה הסכם זה, בתשתית ההבנות בין ישראל ליהדות התפוצות. הסכם זה היה הגשר, שעליו נבנו יחסים איתנים וחזקים, בין מדינת ישראל, לקהילה היהודית הגדולה בתפוצות."

ריבלין ציין כי הוא שב מהביקור בארה"ב, והוסיף כי אמר ליהודת התפוצות כי "חובה לכבד את הדמוקרטיה הישראלית, ואת דבר העם בישראל", מנגד הוסיף הנשיא כי "יהדות ארצות-הברית מסורתית פחות משהייתה בעבר ומעורה יותר במגוון מגזרי ההנהגה האמריקנים. דמויה העצמי חזק ומבוסס. היא כמהה לקשר עם ישראל. אולם היא חפצה בקשר בין שווים, לא בקשרים של נדבנות מחד-גיסא, והערצה עיוורת מאידך. החברה הישראלית מצידה, אינה נמצאת באותו המקום למול התפוצות כבעבר. כלכלתנו חזקה, משגשגת ומהווה מופת לחדשנות טכנולוגית ויזמית. הרכב החברה הישראלית מצדו, השתנה לבלי הכר. מחברת רוב ומיעוט אנו משתנים לחברה מרובת שבטים, שמשימתה לנסח מחדש את האמנה החברתית, שלאורה נתקיים".