החזקה או שימוש בסם לצריכה עצמית מהווים קלון כאשר מדובר במורה - קובע (20.12.17) שופט בית המשפט העליון,
מני מזוז.
אלונה שפירא, מורה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הורשעה על-פי הודאתה באחזקה/שימוש בסם לצריכה עצמית, לאחר שבביתה נתפסו 70 גרם חשיש. היא נדונה לחודש מאסר על תנאי ולקנס של 3,000 שקל. לאחר מכן היא הודתה בהליך משמעתי בעבירות של התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ואי קיום המוטל עליה כעובדת מדינה.
בית הדין המשמעתי קבע, כי במעשיה של שפירא דבק קלון, שלל ממנה משכורת של חודש והוריד אותה בדרגה למשך שנה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה והיא ביקשה לערער לבית המשפט העליון. שפירא טענה, כי הסם היה של בן-זוגה דאז, אשר השתמש בו כדי להקל על כאביו לאחר שנפצע בתאונת דרכים. לדברי שפירא, אין מקום לקלון גם משום שהעבירה לא נעשתה במסגרת עבודתה ולנוכח השינוי בתפיסה החברתית לגבי השימוש בקנביס.
מזוז דחה את הבקשה לערער באומרו, כי פסיקת בית הדין המשמעתי ובית המשפט המחוזי מבוססת על פסיקת העליון "בנוגע לעקרונות המנחים בקביעת קלון בכלל, ועל קביעותיו הנשנות בנוגע להקפדה היתרה שיש לדרוש ממורה במילוי תפקידו והתנהגותו 'בכל אורחות חייו', שכן 'המורים הם מודל חיקוי לתלמידיהם, הם אלה האמונים על סלילת דרכי ההתנהגות של תלמידיהם ומשפיעים על דפוסי ההתנהגות העתידיים של החברה כולה'. בית משפט קמא הקיש בצדק גם מהגישה הנקוטה בבתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בנוגע לעבירות סמים של עורכי דין ולפסיקתו של בית משפט זה בסוגיה זו".
מזוז מוסיף: "'המגמות החדשות' ביחס החברה הישראלית לשימוש בקנביס הנטענות בבקשה טרם בשלו לכלל שינוי נורמטיבי, ולא ברור אם יבשילו וכיצד, ועל כן מוקדם לבחון השלכות של שינויים כאלה, ככל שיארעו, על ההתייחסות לעבירה הנדונה. הדגש
בענייננו הושם כאמור על תפקידה של המבקשת כמורה לילדים, וכמודל חיקוי".
עוד הוא אומר, כי בית הדין המשמעתי הטיל על שפירא ענישה מתונה, שניתן היה להגיע אליה גם בלא הטלת הקלון. לבסוף מזכיר מזוז, כי החזקה בחוק היא שכמות סם שמעל 15 גרם נועדה לסחר - ואילו אצל שפירא נתפסו 70 גרם, ולמרות זאת הסתפקה המדינה בהודאה בדבר שימוש בו לצריכה עצמית.
לתלמידיה.
