פעילי הימין הקיצוני שלום דב וולפא ושבתאי ווינטראוב זוכו (24.12.17) מאשמת הסתה לחיילי צה"ל לסרב לבצע פקודות של פינוי יישובים. שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה-שפירא, קבעה, כי השניים אומנם אמרו דברים מקוממים ומכעיסים, אך לא ביצעו עבירה של הסתה לאי-ציות.
וולפא וווינטראוב הואשמו, שבנובמבר 2009 הבטיחו (ולדבריהם גם העניקו) פרס לכל חייל שיסרב לפנות יישובים, ואילו באוגוסט 2011 דיבר וולפא בשבחו של חייל שסירב להשתתף בפינוי מגרון והתיימר להעניק פרס כספי להוריו. סקפה-שפירא קבעה, בניגוד להכחשותיהם של השניים, כי האירועים התרחשו וכי היה בהם משום קריאה לחיילי צה"ל שלא לציית לפקודות כאלו.
אולם, ממשיכה סקפה-שפירא, מבחינה משפטית אין המדובר בעבירה. החלופה של שידול לאי-ציות הקיימת בחוק אינה מתקיימת, שכן שידול מופנה לאדם ספציפי - וברור שוולפא וווינטראוב כיוונו את דבריהם לכל חיילי צה"ל. ואילו העבירה של הסתה מחייבת להוכיח שקיימת הסתברות של ממש שהיא תשיג את מטרתה, וזאת לנוכח חשיבותו העליונה של
חופש הביטוי.
לדעת סקפא-שפירא, הסתברות שכזאת אינה קיימת במקרה הנדון. אומנם מעשיהם של השניים זכו לתפוצה רבה, כולל ביוזמתם, אולם אין להם מעמד ציבורי המיוחד המעניק משנה תוקף לדבריהם. וולפא הוא אומנם רב ופעיל פוליטי, אך אין תוקף מוסרי מיוחד לדבריו באוזניו שומעיו; ואילו ווינטראוב הוא אזרח מן השורה. עוד מעירה סקפה-שפירא, כי העובדה שבשנים שחלפו מאז האירועים לא הייתה תופעה של סרבנות לפינוי יישובים - גם היא מעידה על חוסר ההשפעה של השניים.
סקפה-שפירא מסכמת: "קריאה לחיילי צה"ל לסרב לפקודה חוקית של מפקדיהם היא מכעיסה ומקוממת. אולם חופש הביטוי הוא בעל מעמד חוקתי מיוחד, ומהווה תנאי חיוני לקיומה של דמוקרטיה ולשמירה על זכויות היסוד האחרות. חופש הביטוי אינו חל רק על ביטויים המצויים בלב ההסכמה, ומבחנה של הדמוקרטיה הוא בתחולתו של חופש הביטוי גם על ביטויים מרגיזים ואפילו פוגעים, דוגמת קריאה זו". את המדינה ייצגה עו"ד אפרת פילזר-ביזמן, ואת הנאשמים - עוה"ד איתן להמן ויצחק בם.
