בירושלים מאשרים (יום ה', 18.1.18) את הודעת רבת-עמון כי ישראל התנצלה על שתי התקריות הקטלניות שאירעו בשנים האחרונות (באשמת הירדנים) והביאו למשבר ביחסי המדינות. בנוסף לכך, ירושלים אף התחייבה לשלם פיצויים למשפחות שלושת הקורבנות.
על-פי הודעת לשכת ראש הממשלה
בנימין נתניהו, "ישראל וירדן הגיעו להסכמה בעקבות האירועים בשגרירות ירדן בתאריך 23 ביולי 2017 ובאירוע בו נהרג השופט הירדני בתאריך 10 במרס 2014. שגרירות ישראל בירדן תשוב לפעילות מלאה באופן מיידי. הרשויות המוסמכות בישראל ימשיכו בבדיקת החומרים שנאספו ביחס לאירוע ביולי 2017, וצפויות להגיע להחלטה בשבועות הקרובים". עוד נמסר כי "ישראל מייחסת חשיבות רבה ליחסים האסטרטגיים עם ירדן והמדינות תפעלנה לקידום שיתוף הפעולה ביניהן ולחיזוק הסכם השלום".
מוקדם יותר, אמר שר ההסברה מוחמד אל-מומני כי משרד החוץ הירדני קיבל מזה הישראלי מזכר רשמי המביע צער וחרטה על תקרית הירי בשגרירות, שבו נהרגו שני ירדנים, ועל זו במעבר אלנבי ב-2014, שבה נהרג השופט ראאד זועייתר. לדבריו, ישראל אף התחייבה להמשיך בהליכים המשפטיים הקשורים לתקרית.
אל-מומני הוסיף כי ממשלת ירדן תנקוט את הצעדים המתאימים בהתאם לאינטרסים של הממלכה, כדי לוודא שכל התנאים שהציבה להחזרת צוות השגרירות יתקיימו. עם זאת, השגרירה תיאלץ לשלם את המחיר ותוחלף. לדבריו, ממשלת ירדן יצרה קשר עם קרובי משפחותיהם של שלושת ההרוגים והם הביעו הסכמה לקבל את החרטה הישראלית ואת הפיצויים.
אחיו של הרופא הירדני שנהרג בתקרית בשגרירות, באסם אל-חמארנה, אמר כי על ישראל להעמיד לדין את המאבטח כיוון שהוא רצח לדבריו את אחיו ואת ההרוג השני בדם קר ומגיע לו לקבל שני מאסרי עולם. "כמובן שאני מודה לממשלת ירדן", אמר. "העמדה של ממשלת ירדן הייתה תקיפה והיא דרשה את זכותם של שני ירדנים שנרצחו בדם קר ולא עשו לו (למאבטח) כלום".
בתשובה לשאלת כתב התאגיד אם ההודעה הירדנית משביעה את רצונו ענה האח: "זה ישביע את רצוננו, אם ישראל, תמלא את מה שהיא נדרשה מממשלת ירדן לעשות והוא להעמיד לדין את הרוצח. הפיצוי הכספי לא מעניין אותנו. מה שחשוב הוא שייעשה צדק עבור שלושת ההרוגים, כולל השופט ראאד א-זועייתר, שישראל כמה שנים אומרת שהיא חוקרת או לא חוקרת את הנושא. המלך התעקש שהדברים ייושמו".
משרד החוץ הנחה בכירים לא להשתתף בכינוס שנערך בשבוע שעבר לכן בכנסת בנוגע למשבר הדיפלומטי עם ירדן, בטענה כי היחסים עם המדינה השכנה רגישים במיוחד. זאת, למרות שהכינוס עסק בדרכי פתרון המשבר עם ירדן ובחשיבות היחסים הללו. דובר משרד החוץ עמנואל נחשון מסר כי הבכירים לא השתתפו בשל אילוצי לוחות זמנים.
מאז פרוץ המשבר עם ירדן נותרה השגרירות סגורה. בתחילת החודש שקל נתניהו למנות את אלוף במילואים עמוס גלעד למחליפה של שלאין. זאת לאור היותו בעל רקורד והיכרות עם הממלכה ההאשמית - גלעד היה בעבר ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון. כך, נטען, יהיה ניתן לגשר על המשבר ולהחזיר את השגרירות לפעולה. נעשה גם גישוש עם גלעד, אך לבסוף היוזמה לא יצאה אל הפועל.
בסוף נובמבר האחרון פורסם בסוכנות הידיעות רויטרס, בהתבסס על דבריו של דיפלומט ישראלי בכיר, כי ירושלים מתכננת למנות שגריר חדש בירדן, בצעד שנועד להפיג את המתיחות עם רבת-עמון, לאחר הירי של המאבטח הישראלי, זיו מויאל, בשגרירות במדינה ביולי האחרון. עם זאת, המקור אמר כי השגרירה שליין לא תוצב מחדש במדינה. "הירדנים אינם מעוניינים שהיא תחזור, וזה היה מכשול גדול בניסיון להסדרת היחסים, אנחנו מחפשים מחליף", הבהיר.
מאז התקרית ישראל נמנעה מלהסכים לדרישות הממלכה ההאשמית תמורת החזרת היחסים לסדרם, שכללו פתיחת הליך פלילי נגד המאבטח והחלפת השגרירה. באוגוסט דווח בכלי תקשורת בירדן כי רבת-עמון הגישה בקשה רשמית לישראל לדחות את חזרתו של הסגל הדיפלומטי לשגרירות בבירה.
הרשויות בירדן טוענות כי ירי המאבטח הישראלי היה התגרות, אך הן לא יכלו לחקור את היורה בשל חסינותו הדיפלומטית. קבלת הפנים החמה לה זכו המאבטח והשגרירה, עוררו עוד יותר את זעמם של הירדנים. מאז שעזה השגרירה שליין את ירדן, ב-24 ביולי, נותרה השגרירות הישראלית ברבת-עמון סגורה, והטיפול בנושאים הקשורים במדינה הועבר לקונסוליות בטורקיה.
