ספקיות האינטרנט אינן רשאיות לחסום שידורים פיראטיים, שכן החוק אינו מסמיך אותו לעשות זאת ואין מקום לחקיקה שיפוטית בנושא. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אהרון מקובר.

מקובר דחה (31.1.18) תביעה בסך 10 מיליון שקל שהגישה חברת צ'רלטון נגד ספקיות האינטרנט 012, בנק בינלאומי ונטוויז'ן. צ'רלטון טענה, כי השלוש מאפשרות להעביר באמצעותן שידורים פיראטיים של משחקי הכדורגל שהיא בעלת הזכיונות להם, למרות שדרשה מהן לחסום את האתרים המפרים, ובכך הן גורמות לה נזקים ניכרים.

חוק התקשורת, מזכיר מקובר, אוסר על הספקיות להגביל או לחסום את השימוש בהן. החוק אומנם מתיר לעשות זאת כאשר החסימה/ההגבלה "מתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק". אולם בניגוד לטענתה של צ'רלטון, ההיסטוריה החקיקתית מלמדת שמדובר לא על תכנים אלא על מקרים בהם נגרם עומס יתר למערכת.

עוד קובע מקובר, כי אין להשליך מנוהל "הודעה והסרה" הקיים באתרי אינטרנט אל ספקיות האינטרנט, שכן מדובר בנוהל שנוצר בפסיקה והוא מתייחס במפורש רק לאתרים. מקובר מציין, כי בהעדר חקיקה מתאימה - ייחשפו הספקיות לתביעות מצד מי שתכניהן יוסרו בעקבות יישומו של נוהל כזה. לכן, הוא אולי יפתור את הבעיות של צ'רלטון, אך יגרום בעיות לספקיות.

כל הצדדים הסכימו שהחוק אינו מאפשר כיום חסימה שכזאת, וכאמור מקובר דוחה את בקשת צ'רלטון לחקיקה שיפוטית שתשלים את החסר. לדבריו, "הדרך הנכונה היא לזרז חקיקה שתסדיר העניין ולהמתין בלית ברירה עד שתהיה הסדרה כזו בחוק. בית המשפט מהווה רשות השופטת על-פי חוקים קיימים. אין הוא רשות מחוקקת ואין עליו לפעול במקומה ולמלא את החסר. זהו בדיוק עקרון הפרדת הרשויות".

בשל העדר חבות חוקית שכזאת, דחה מקובר גם את טענותיה של צ'רלטון בדבר רשלנות של הספקיות, וכמו-כן דחה את הטענה לפיה התנהלותן מהווה תרומה להפרה זכויותיה באומרו שלא מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה לתרומה שכזאת. בשולי הדברים אומר מקובר, כי צ'רלטון כלל לא הוכיחה כראוי שבידיה הזכויות להן טענה, במיוחד בנוגע לליגות בישראל ולפרמייר ליג באנגליה, וגם לא את ההפרות שבעטיין הוגשה התביעה.

צ'רלטון חויבה בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את צ'רלטון ייצג עו"ד ליאור להב; את הספקיות ייצגו עוה"ד אביאל פלינט, תמיר גליק, ירון שלמי וליטל רבינוביץ; ואת איגוד האינטרנט - עו"ד טל קפלן.