תמר פרי, בתו הבכורה של המנוח
ישראל פרי, וארבעת ילדיה, וכן לילי פרי, אלמנתו של ישראל פרי, הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 3.4 מיליון דולר נגד
רוני רוזנבלט, שרימה וגזל סכום זה מתוך תמורה בסך 38 מיליון דולר שנתקבלה ממכירת זכויות על מקרקעין בהרצליה. הקרקע הוחזקה בטרם נמכרה בינוי 2015 על-ידי חברות זרות, בהן החזיק ישראל פרי. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד
זאב שרף.
על-פי כתב התביעה, רוזנבלט, שהינו איש עסקים, "הוא גזלן שגזל סכומי עתק, ורמאי שנקט בדרכי כזב ומרמה". בכתב התביעה מפרטים התובעים מהלכים שביצע יחד עם שותפיו לעבירות, מהלכים שהובילו כאמור לגזילת כספים. בתביעה נאמר עוד, כי התובעים שומרים על זכותם להגיש תביעה נגד צדדים שלשיים, וכן נגד רוזנבלט עצמו, בשל כספים נוספים שנגזלו. בכך מכוונים התובעים כלפי
דיטר נויפרט וגורמים נוספים ששיתפו פעולה בגזילת כספים נוספים.
בכתב התביעה נאמר, כי המנוח רכש ב-1996 זכויות בקרקע בהרצליה שהוחזקו באופן פורמלי על-ידי שתי חברות שוויצריות. בעת רכישת הזכויות הועברו מניות שתי החברות השוויצריות לבעלותה של חברה שוויצרית שלישית - PAG Patentgesellschaft Ltd (חברת "פאג"). בעל המניות שנרשם היה פרקליט שוויצרי, ד"ר דיטר נויפרט, והוא שהחזיק את הזכויות בפאג, בנאמנות, עבור ישראל פרי.
כוונתם של ישראל פרי ורעייתו לילי פרי הייתה לבנות בית עבור המשפחה על הקרקע בהרצליה. בתחילת 2015, נוכח הזדמנות עסקית שנקרתה בדרכו ונסיבות נוספות, החליט ישראל פרי למכור את הזכויות בקרקע בהרצליה. הפרקליט השוויצרי נטל חלק בביצוע העסקה, נוכח היותו הנאמן. העסקה בוצעה בפועל ביוני 2015, לאחר מותו של ישראל פרי.
בהתאם להוראות ישראל פרי, התובעים, וכן
יעל פרי (בתם הצעירה של ישראל ולילי פרי), זכאים לקבל וליהנות מהתמורה בגין מכירת המקרקעין. אלא ש"לימים התברר לתובעים, כי הגיע לידי הנתבע סכום עתק מתוך התמורה בגין מכירת הזכויות בקרקע בהרצליה: סך של לפחות 3.4 מיליון דולר, ואשר שווים הסתכם בסך של 11.784 מיליון ש"ח".
התובעים מאשימים את רוזנבלט בגזילת כספים בחוסר תום לב ושלא כדין. הנתבע לא ביקש ולא קיבל את רשות התובעים או מי מהם למשיכת הכספים, ואף לא קיבל רשות מהמנוח לקבל את הכספים האמורים. התובעים מאשימים, כי במעשיו האמורים ביצע רוזנבלט שורה של עבירות על חוק העונשין, וכן עבירות על-פי סעיפים 4-3 לחוק איסור
הלבנת הון. התובעים פנו קודם לכן לנתבע ודרשו ממנו להשיב את הכספים שנטל שלא כדין, אך הוא לא נאות להשיבם ועל-כן הוגשה תביעה זו.
התובעים דוחים בנוסף את גירסתו של רוזנבלט, שטען בפני צדדים אחרים כי הוא היה זכאי ל"דמי פינוי" בסכום שנטל. לטענתם, רוזנבלט לא היה זכאי לשום כספים בגין "דמי פינוי", מאחר שהוא לא התגורר בשטח ולא מימן את החזקתו. הדבר עולה מפורשות גם ממכתבו של הפרקליט הישראלי אשר טיפל בעסקה, עו"ד
עדי קפלן, שמסר: רוזנבלט "כלל לא דיווח בזמן אמת, כאילו במסגרת העסקה שולמו לנתבע 'דמי פינוי' כנטען על-ידו".
