ועדת הרפורמות של הכנסת החלה את דיוניה בהצעת חוק הקובעת הוראות שיאפשרו ללקוחות הבנקים להעביר בקלות וללא עלות לבנק אחר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבונם.
"הצעת החוק הזו תשנה את יחסי לקוח ובנק", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ
רחל עזריה (כולנו): "כיום, ברגע שיש מצב מורכב כלכלית, הבנק בשנייה לא זוכר איך קוראים לך. גם אם עשור לא נכנסת לאוברדראפט, פתאום בשנייה זה משתנה, והם מרשים לעצמם להעלות עמלות ולשנות תנאים כי הם יודעים שאנשים לא יעזבו. הם מרשים לעצמם להתייחס בהתנשאות ולהשפיל לקוחות ברגע מורכב בחייהם רק כי הם יודעים שהלקוח שבוי. החוק הזה מעביר את האחריות לטיפול במעבר מהלקוח אל הבנק שאותו הוא עוזב. עד היום אנשים הופתעו לגלות אחרי המעבר, שמענק מילואים עבר בטעות לחשבון הסגור, או חמור מכך, חיוב אשראי שצובר שם ריבית. זו הסיבה שבנקים מוכנים לעשות הכל כדי שלקוח יפתח אצלם חשבון. שמענו בוועדה שהם מוכנים לשלם הון בשביל לסגור עסקה בלעדית עם ארגון עובדים או סטודנטים ולקבל בלעדיות על הגישה לקהל היעד. הם יודעים שהלקוחות יישארו אצלם כמעט לנצח".
ח"כ
רועי פולקמן (כולנו): "כיו"ר ארגון סטודנטים ראיתי את שהבנקים מוכנים לתת הטבות בהיקפים של מיליונים בכדי לגייס סטודנטים, כי הם יודעים שזה כמו לזכות בפיס, ויש להם עכשיו לקוח לכל החיים. מעבר בנק צריך להיות שירות קל ובסיסי בדיוק כפי שהיום קל לבצע ניוד בסלולר, ולכן אני לא מקבל הערות שאולי המהלך כולו מיותר, אבל בהחלט חושב שכאן המקום לדון על היישום. אני אישית, למשל, חושב שהעובדה שכיום החוק אינו כולל סנקציות על אי-יישום, זו בעיה".
אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק הבינלאומי: "אנחנו בנק עם נתח שוק של שמונה אחוזים, כך שאנחנו בנק מחולל תחרות ובעד מעבר לקוחות, אבל אני חושבת שצריך לחזור פה להגדרות של ועדת שטורם, שהבדילה בין בנקים שיש להם יותר ופחות מעשרה אחוזים מהשוק, ולא בכדי. כל תקציב הפרסום של הבנק שלי שווה לקמפיין אחד של הבנקים הגדולים, ואם יתאפשר המהלך הזה, אני לא אוכל לתת את ההטבות או המענקים שהבנקים הגדולים ישקיעו בשביל גיוס לקוח באופן חד-פעמי. כשרציתי להיכנס לקמפוסים ולגייס סטודנטים, פשוט לא יכולתי לעמוד במחירים שאגודת הסטודנטים דרשה בשביל שטחי השיווק. גם עלויות של פיתוח אפליקציה להקל את השירות ללקוח זו עלות כבדה מאוד בשבילנו. אי-שינוי ההגדרה של בנק בעל היקף פעילות קטן עלולה לחסל בנקים באבחה אחת".
ח"כ עזריה ביקשה ממשרד האוצר, הפיקוח על הבנקים ורשות ההגבלים העסקיים, כי לדיון הבא יגיעו עם התייחסות לדברים שנשמעו על חסמי שיווק ואמרה: "שליטה בגורמים שנכנסים לקמפוס לצורך שיווק, ואי מתן מידע שיווקי לסטודנטים, מזכירה לי את ההסכמים שחברות תרכובות המזון לתינוקות היו חותמות עם בתי חולים. בתי החולים היו מעניקים סוג אחד של תרכובת מזון לתינוקות, ואז התינוק היה מחויב לצרוך אותה לכל אורך הזמן. משום כך המדינה אסרה זאת, ואולי יש מקום גם כאן".
כפיר בטט, אגף התקציבים במשרד האוצר: "זהו חלק נוסף במהלך רב הצעדים להגברת התחרות בשוק הבנקאות. ערכנו סקר שמצא כי 47 אחוזים מהנשאלים שקלו לעבור בנק בשלוש השנים האחרונות, אך בפועל רק תשעה אחוזים עשו זאת. אלה ששקלו אך לא עברו בסוף נשאלו מדוע: 62 אחוזים מהם תפסו את המעבר כקשה, 58 אחוזים מהם אמרו שהחסם הוא סרבול ביורוקרטי. הצעת החוק הזו מחייבת את הבנקים לאפשר מעבר נוח ובטוח, והסרת החסמים המקשים תייצר איום תחרותי בין הבנקים, שהוא תנאי הכרחי להפחתת מחירים ושיפור השירות".
מעיין נשר,
בנק הפועלים: "אנו בעד החוק ובעד צעדי תחרות, ולמעשה המהלך הזה התחיל עוד לפני החקיקה, בהידברות בין בנק ישראל לבנקים, וכבר אז נרתמנו לו באופן וולונטרי, בכדי לאפיין את הדרישות להצלחת המהלך. חשוב להבין שהרעיון למהלך מגיע מבריטניה, שם הושקע במערכת חדשה מיליארד אירו, ואחוזי המעבר בין הבנקים לא השתנו כלל. יש כבר הרבה צעדים לשיפור התחרות, כמו נתוני האשראי או מערכת להשוואת עלויות מוצרים, אז כצעד משלים, השקעה של חצי מיליארד שקלים במערכת זו הוצאה כבדה, גם לנו כבנק גדול, אבל ודאי לבנקים קטנים. המידע הוא הגורם העיקרי לתחרות שתשפר את המחירים והשירות, ומי שיילמד את סקר האוצר יראה שרוב האנשים השיבו שהם מרוצים מהבנק וכי גם אלה שכן עברו בנק אמרו שלא מדובר בדבר מסובך, אלא בסך-הכל בכמה טלפונים, כי לאדם הפשוט אין הרבה מוצרים בנקאיים בסופו של יום. אנחנו לא מתנגדים, אבל זהו מהלך יקר, שתועלתו מוטלת בספק גם לאור התקדים וגם בשל הצעדים האחרים של האוצר ובנק ישראל".
ח"כ רחל עזריה: "ישנן נקודות שחייבים להתייחס אליהן כדי ליצור מהלך משמעותי. הרפורמה מתוכננת לחול רק בעוד שלוש שנים, וזה יותר מידי זמן. אני מבקשת ממשרדי הממשלה לבחון שוב את לוחות הזמנים לכניסת החוק לתוקף, וכיצד ניתן לקצר אותם. כמוכן בנוסח החוק כתוב כעת שהמעבר צריך להיות נוח ובטוח ללקוח. צריך להגדיר בצורה ברורה יותר מה הקריטריונים לפיהם הנוחות והביטחון נקבעים, ומה קורה לזוג שמתגרש ועכשיו מפצל את החשבון המשותף לשני חשבונות נפרדים. לא יכול להיות שעל כולם אנחנו נקל ורק על זוג במצב כזה רגיש אנחנו נקשה. בנוסף, החוק צריך לכלול סנקציות לטיפול בבנקים במקרה שהחוק לא מיושם".
