הוועדה לבחירת שופטים בחרה (יום ה', 22.2.18) את פרופ' אלכס שטיין ואת השופט
עופר גרוסקופף לשופטים בבית המשפט העליון. הם יחליפו את
יורם דנציגר הפורש בשבוע הבא ואת
אורי שהם הפורש בחודש אוגוסט. ישיבת הוועדה נמשכה שש שעות עד שהצליחו כל מרכיביה - הפוליטיקאים בראשות
איילת שקד, השופטים בראשות
אסתר חיות ועורכי הדין בראשות
אפי נוה - להגיע להסכמה.
גרוסרופף יהיה מחליפו של דנציגר, אם כי טרם נקבע מועד השבעתו. מטבע הדברים, שטיין זקוק למספר חודשי התארגנות בטרם יחזור לישראל עם משפחתו. בשבוע הבא ייבחר מנהל בתי המשפט (במקומו של
מיכאל שפיצר שהתמנה לבית הדין הארצי לעבודה). הערכות מוקדמות היו, ששקד תסכים למינויו של שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים,
יגאל מרזל, אם חיות תתמוך במינויו של שטיין.
אלכס שטיין, יליד 1957, הוא אחד המומחים המובילים בעולם לדיני ראיות, ועוסק גם בנזיקין וב
רשלנות רפואית. שטיין נולד בברית המועצות והיה אלוף המדינה לנוער בשחמט – תחביב בו הוא עוסק עד היום; במקביל שיחק כדורגל בקבוצות חובבים.
שטיין התמחה בשנים 1984-1982 אצל רחל סוכר, שהייתה אז מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ואצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון,
מנחם אלון. את רשיונו קיבל בשנת 1984 ובשנתיים הבאות עבד במשרדם של יהודה רוה ואפי אברמזון, ועסק בעיקר בליטיגציה מסחרית. בשנת 1986 פתח משרד עם שותף ועסק שוב בליטיגציה מסחרית וכן בעבירות צווארון לבן. מאז 2000 הוא עומד בראש משרד ירושלמי הנושא את שמו, ואשר ייצג חברות אנרגיה בתחומי ההגבלים העסקיים, בבתי המשפט המחוזי והעליון, בהנפקות ובעסקות.
את התואר השני סיים שטיין באוניברסיטה העברית בשנת 1987, וכעבור שלוש שנים קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת לונדון על עבודה בתחום דיני הראיות – בו הפך כאמור למומחה מן השורה הראשונה. שטיין היה מרצה ופרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנים 2004-1991 ולימד דיני ראיות, סדר דין פלילי וסדר דין אזרחי. בשנת 2004 עבר עם משפחתו לארה"ב בשל מחלתו של אחד מילדיו ועד 2016 היה פרופסור בבית הספר למשפטים קרדוזו בניו-יורק, שם לימד דיני נזיקין, דיני ראיות, רשלנות רפואית ומשפט פלילי-חוקתי. בשנתיים האחרונות הוא מלמד את אותם נושאים (למעט האחרון) בבית הספר למשפטים בברוקלין.
בנוסף למשרותיו הקבועות, שטיין היה מרצה אורח בכמה מן האוניברסיטאות החשובות בעולם: הרווארד, ייל, קולומביה ואוקספורד. הוא פרסם ארבעה ספרים: ספר יסוד על דיני ראיות שיצא לאור בשש מהדורות, יסודות דיני הראיות (שפורסם בידי אוניברסיטת אוקספורד ותורגם לסינית וספרדית), דיני נזיקין בעידן של אי-ודאות (גם הוא באוניברסיטת אוקספורד) וראיות והוכחות (הוצאת אוניברסיטת ניו-יורק). שטיין כתב עשרות מאמרים והציג עשרות ניירות מקצועיים, ובדק מאמרים לכ-20 כתבי עת ובהם כמה מן החשובים בעולם.
עופר גרוסקופף, יליד 1969, סיים תואר ראשון בכלכלה ב-1990 ותואר ראשון במשפטים ב-1991, שניהם באוניברסיטת תל אביב. הוא שירת בענף ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית, ובמקביל השלים תואר שני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 קיבל תואר שני במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.
ב-1996 החל גרוסקופף להרצות במסלול האקדמי של המכללה למינהל, וב-2002 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם הגיע לדרגת פרופסור חבר והיה סגן הדיקן. בשנת 2009 מונה גרוסקופף לאחד השופטים הראשונים בבית המשפט המחוזי מרכז, עוסק בתחום האזרחי והוא אחד המובילים בפסיקה בנושא התביעות הייצוגיות. גרוסקופף חיבר שני ספרים: "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט" שפורסם ב-2005 ו"מישכון זכויות" שפורסם שלוש שנים מאוחר יותר. בדירוג News1 של 14 השופטים המועמדים לבית המשפט העליון, דורג גרוסקופף במקום התשיעי בשיעור ההתערבות של בית המשפט העליון בפסיקתו.
גרוסקופף צפוי לכהן בבית המשפט העליון 21 שנים - אחת הכהונות הממושכות ביותר בתולדות בית משפט זה. אם יישמר עקרון הסיניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון, גרוסקופף ישמש בתפקיד בשנים 2039-2035.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
