קרע בתפר שבין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. דוח מבקר המדינה מוצא כי משרדי הממשלה אינם ממלאים אחר הוראות הדין למסור מידע לכנסת כדי שתוכל לפקח על עבודת הממשלה וכדי להגביר את שקיפות הממשל. כך למשל, נמנעה הממשלה למסור מידע בשני נושאים רגישים מבחינה ציבורית: הקצאת תקציבים לצורך קיום הסכמים פוליטיים וקבלת שירותים מחברות ייעוץ.

במהלך השנים נקטו משרדי הממשלה פעולות התורמות לקידום שקיפות הממשל. אולם בשלושה תחומים מרכזיים ורגישים קיימים עדיין ליקויים: פרסום יומניהם של שרי ממשלה; פרסום הסכמים של יחידות הממשלה עם ספקים ופרסום היתרים לשימוש במשאבים ציבוריים שהן נתנו לגופים פרטיים; וכן שקיפות הצעת תקציב המדינה.

ליקויים משמעותיים התגלו בעבודתם של כמה משרדי ממשלה ויחידות סמך בכל הנוגע ליישום חוק חופש המידע, לעתים עד כדי הפרה של הוראות החוק. הליקויים נוגעים לפרסום מידע באופן יזום ולמענה על בקשות מידע מן הציבור. עם המשרדים הבולטים בהיבט של מענה לא מספק על בקשות מידע מן הציבור נמצאים - המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, ומשרד התחבורה.

כך למשל, במשך שבעה חודשים בשנת 2017 הוגשו למשרד רה"מ, 211 בקשות לפי חוק חופש המידע. עד מועד סיום הביקורת ביולי 2017 טרם סיים המשרד לטפל ב-41 (19%) מהבקשות האלה, אף שעברו יותר מ-120 ימים ממועד הבקשה. משרד האוצר, מערים קשיים על הממונה על חוק חופש המידע במשרד. כתוצאה מכך בקשות מידע נענות באיטיות, ולעתים כלל אינן נענות.

המבקר קורא למשרד המשפטים, לשקול דרכים יעילות לפעולה כאשר משרד ממשלתי נמנע באופן שיטתי מלקיים כנדרש את החובות המוטלות עליו בדין בטיפולו בפניות של הציבור לקבלת מידע.