בית המשפט המחוזי מרכז פסל (יום ג', 19.6.18) את הודאות שני הנאשמים המרכזיים בפרשת הרצח בדומא אשר נגבו תוך הפעלת אמצעים מיוחדים ואת ההודאות שניתנו מיד לאחר חקירות אלו, וקיבל את יתר ההודאות.
הנאשמים הם עמירם בן-אוליאל ומי שהיה קטין בזמן הרצח ולכן שמו אסור בפרסום. המדינה טוענת, כי בן-אוליאל השליך בקבוק תבערה לביתם של בני משפחת דוואבשה בדומא בשנת 2015 ובכך רצח את ההורים ריהאם וסעד ואת התינוק עלי. הקטין מואשם בקשירת קשר לביצוע רצח, בטענה שהיה שותף לתכנון המעשה. השניים הודו בחקירתם בשב"כ, אך במשפט חזרו בהם מן ההודאות וטענו שהוצאו מהם בעינויים.
המדינה טענה, כי לא היה קשר בין "האמצעים המיוחדים" שהפעילו חוקרי השב"כ לבין ההודאות שניתנו בימים בהם לא הופעלו אמצעים אלו. המדינה לא הכחישה שבמהלך החקירה הופעלו "אמצעי חקירה מיוחדים", המותרים לשימוש מוגבל כאשר קיים חשש מדובר ב"פצצה מתקתקת" - מי שברשותם מידע על פיגועים נוספים. טיב האמצעים נאסר לפרסום. השופטים
רות לורך,
צבי דותן ו
דבורה עטר נמנעו מלקבוע האם "האמצעים המיוחדים" מהווים עינויים מבחינה משפטית, באומרם שאין בכך צורך להכרעה שבפניהם.
בן-אוליאל נעצר ב-1.12.15, שתק בחקירותיו הראשונות ואז הופעלו עליו "אמצעים מיוחדים" בשתי חקירות - אותן מכנה בית המשפט "חקירות צורך". בחקירת הצורך הראשונה הודה בן-אוליאל בביצוע הרצח, ובחקירות עוקבות רבות - שנוהלו ללא הפעלת אמצעים אלו - שב על הודאותיו ואף שחזר את מעשיו. בחקירת הצורך השנייה, שבוצעה סמוך לפני שהותר לו להיפגש לראשונה עם עורך דין, הוא שב על הודאתו אך לא מסר שמות של מעורבים נוספים.
הקטין נעצר בידי המשטרה ב-25.11.15 ובמשך שבוע הוחזק במעצר עם מספר מדובבים והשיחות עימם תועדו. הקטין הודה בעבירות "תג מחיר" אך הכחיש כל קשר לרצח בדומא וטען שאינו יודע מי ביצע אותו. לאחר מכן הועבר לידי השב"כ, שמר חלקית על זכות השתיקה, ולאחר שלוש חקירות ב"אמצעים מיוחדים" הודה בחלקו בתכנון הרצח. בין חקירות אלו, בחקירות שלא כללו אמצעים פיזיים, הוא לא היה עקבי בנוגע לחלקו ברצח בדומא וחזר על הודאותיו במעשים האחרים.
בית המשפט קבע, כי לחוקרי השב"כ הייתה תשתית ראייתית לסבור ששני הנאשמים משתייכים למה שמכונה "תשתית המרד", והיה צורך לפצח את מעשיהם בעבר ולסכל פעולות עתידיות. לצד זאת, האמצעים המיוחדים פגעו בצורה חמורה בזכות היסוד של השניים לשלמות הגוף והנפש ופגעו גם בכבודם. "הפגיעה מחייבת פסילת כל ההודאות שנגבו בחקירות הצורך, אף מבלי לבחון את השפעתם בפועל של האמצעים על חופשיות רצונם של הנחקרים, אף שגם דבר זה הוכח, מעבר לדרוש", קובעים השופטים.
לאור זאת נפסלו כל ההודאות שמסרו השניים בחקירות הצורך, וכמו-כן נפסלה ההודאה שמסר בן-אוליאל בחקירה העוקבת שהתקיימה מיד לאחר חקירת הצורך בה הודה לראשונה. לעומת זאת, התקבלו ההודאות שמסר ביתר החקירות העוקבות, שכן הן ניתנו מתוך רצון חופשי ומתוך החלטה במה להודות ובמה לכפור. בית המשפט אישר גם את קבילות השחזור שערך בן-אוליאל, באומרו שהוא שיתף פעולה בצורה מלאה ואף למעלה מן הנדרש. עוד נקבע, כי מניעת מפגש בין בן-אוליאל לבין עורך דין נעשתה משיקולים סיכוליים כנים ואין בה כדי לפסול את הודאותיו האחרות.
בית המשפט אישר את ההודאות שמסר הקטין בשיחותיו עם המדובבים ואת הדברים שאמר לפני חקירת הצורך הראשונה. לעומת זאת, נפסלו כל ההודאות שמסר בארבעה ימי חקירה בהן נחקר שלוש פעמים תוך הפעלת "אמצעים מיוחדים" - כולל אלו שנמסרו בחקירות העוקבות. מדובר בכל ההודאות שנמסרו לאחר חקירת הצורך הראשונה.
ככל שניתן ללמוד מתוך ההחלטה שהותרה לפרסום, משמעות הדבר היא שבית המשפט קיבל הודאות משמעותיות של בן-אוליאל בביצוע הרצח, וקיבל את הודאותיו של הקטין במעשים שאינם קשורים לרצח. משקל ההודאות ייבחן בנפרד משאלת קבילותן. את המדינה מייצגות עוה"ד רחל אבישר ויעל עצמון, את בן-אוליאל מייצגים עוה"ד
אשר אוחיון ויצחק בם, ואת הקטין - עוה"ד
ציון אמיר ועדי קידר.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
