מדינות ארה"ב רשאיות לגבות מס מכירות מחברות אינטרנט גם אם אין להן נוכחות פיזית באותה מדינה - קובע (יום ה', 21.6.18) בית המשפט העליון של ארה"ב. מס מכירות הוא המקבילה האמריקנית למע"מ.

חברות בעלות נוכחות פיזית - בעיקר בתחום המסחר - טוענים מזה שנים רבות שהן מופלות לרעה אל מול חברות האינטרנט, משום שעליהן להוסיף למחיר לצרכן את מס המכירות. המדינות מצידן טענו, כי הן מאבדות הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 47 מתוך 50 המדינות בארה"ב גובות את המס, ששיעורו נע בין 2.9% בקולורדו לבין 8.25% בקליפורניה.

הפטור ממס לחברות האינטרנט התבסס על פסיקה של בית המשפט העליון משנת 1992, לפני שהמכירות און ליין הפכו לנפוצות ונרחבות. באותו פסק דין נקבע, כי החוקה מחייבת נוכחות פיזית כדי שהמדינות יוכלו להטיל מס על הפעילות המבוצעת בהן, משום שצריך להיות קשר ישיר בין הפעילות לבין המיסוי.

כעת הפך בית המשפט העליון את הפסיקה, ברוב של חמישה מול ארבעה. את חוות הדעת המובילה של הרוב כתב השופט אנתוני קנדי והצטרפו אליו הנשיאים קלרנס תומס, רות בדר-גינזבורג, סמואל אליטו וניל גורסוץ'. בדעת המיעוט היו הנשיא ג'ון רוברטס והשופטים סטיבן באייר, סוניה סוטומאיור ואלנה קגן.

המקרה שהגיע לבית המשפט העליון נבע מחוק שקבעה צפון דקוטה, ולפיו עסקי אינטרנט חייבים לגבות מס מכירות של 4.5% אם מכירותיהם עולות על 100,000 דולר בשנה או שיש להם למעלה מ-200 לקוחות - מגבלה שנועדה לפטור מהמס מי שמוכרים באינטרנט בצורה אקראית. המדינה הגישה תביעות נגד שלושה סוחרים מקוונים שלא צייתו לחוק, בתי המשפט בערכאות הנמוכות פסקו לטובתם של פסיקתו הקודמת של העליון - אך כעת כאמור התהפכה ההלכה.