"גברים הביטו בנו במקלחת וחטפנו מכות"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה (יום ב', 16.7.18) דיון בהשתתפות סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בנושא מצב בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש, בהמשך לדוח מבקר המדינה 68ג ממאי האחרון. בישיבה סיפר סגן שר הבריאות ליצמן כי מספר מקרי הקשירות של מטופלים בבתי החולים ירד בכ-60%-70% בשנה האחרונה. יושב הראש שלי יחימוביץ': "יש לברך על ההישג, המשקף במידה רבה מהפכה תודעתית ביחסינו לפגועי נפש. עם זאת, המערכת עדיין סובלת מתת-תקצוב חמור, צפיפות, ומחסור בכוח אדם. מטופלים רבים, בעיקר בקהילה, עדיין 'נופלים בין הכסאות' עקב הרפורמה הכושלת בבריאות הנפש".

יחימוביץ': "מערכת הבריאות נמצאת בתת-תקצוב, ייבוש והרעבה מזעזעת - אבל אם יש מסקנה אחת שאנו יוצאים איתה מהדיון היום היא שהיחס לפגועי הנפש איננה רק סוגיה תקציבית, ואפילו לא בריאותית: מדובר בסוגיה שיורדת לשורש המחויבות שלנו לכבוד האדם וחירותו, ולאחריותנו להעניק לאנשים החלשים ביותר בקרבנו צלם אנוש, ולא להפוך אותם לאפר ועפר. בשנתיים האחרונות אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה תפישתית, הרבה בזכות הטיפול האינטנסיבי של קרן נויבך ורן רזניק בסוגיית הקשירות והבידודים: אם בעבר הרחוק פגועי הנפש היו מודרים ומושלכים מהחברה, היום אנו רואים בהם חלק בלתי נפרד ממנה. שמחתי לשמוע מאנשי המקצוע על ירידה של עד 70% במספר מקרי הקשירות, אבל השאיפה שלנו היא להגיע לאפס, וגם לעגן את האיסור הזה במפורש בחוק. לאחר פגרת הכנסת נכנס את הוועדה לדיון נוסף כדי לעקוב אחר הנושא הזה, ואחרי שאר הנושאים שלא קיבלנו עליהם מענה מספק - בפרט מצבם של אלפי מטופלים ש'נפלו בין הכסאות' הודות לרפורמה הכושלת בבריאות הנפש".

ליצמן: "בריאות הנפש היא סוגיה שאני מטפל בה באינטנסיביות. העברנו את הרפורמה בבריאות נפש, השקענו במערכת 400 מיליון שקלים על פני 4 שנים, ואני בדיונים על 300 מיליון נוספים. הגבלות על מטופלים (בידוד וקשירות) ירדו ב-60%. סיכמנו עם משרד האוצר על תוספת 150 מיטות לפסיכיאטריה, הוספנו 116 תקנים לאחיות, ו-150 תקנים לסטודנטים מתמחים בבריאות הנפש. זה מה שנתנו לנו - אבל זה לא מספיק לנו".

דליה וירצברג רופא, מטופלת בבריאות נפש, ארגון התמודדות: "אובחנתי כחולת סכיזופרניה ואושפזתי 4 פעמים באברבנל. כשהגעתי לבית המאזן, לא יכולתי שלא להתעצב אל ליבי, על ההבדל התהומי בין החוויה שאני חוויתי ובין מה שראיתי שם. באשפוז שלי שהיתי עם 5 בנות בחדר, בלי מזגן, המקלחות היו בחלל פתוח ופעולות הניקיון היומיומיות נעשו בהעדר פרטיות, כשגברים מתהלכים סביבנו ומביטים בנו בעירומנו. אנשי הצוות היו קשוחים ונוקשים, החטיפו מכות למטופלים. כל הזכרונות האלה פקדו אותי כשהגעתי לבית המאזן. שאלתי מלווה אחת, סטודנטית, מה תפקידה - והיא ענתה 'לחבק ולהכיל'. השירות הזה ניתן רק למי שמממן את זה בכיסו. 23 אלף שח לחודש. לי אין יכולת לממן שירות כזה".

רן רזניק, עיתונאי ישראל היום, המלווה יחד עם קרן נויבך את המאבק בקשירות ובבידודים: "דוח מבקר המדינה עמד על כשלים רבים במערכת, ואציין כמה מהן: ראשית, אני מכיר מקרים של מאושפזים, למשל בבית החולים שער מנשה, שמצויים 10 ו-12 שנים בבידוד. שנית, 1,200 מאושפזים כרוניים בכלל לא צריכים להיות בבתי החולים הפסיכיאטריים. שלישית, לאחר שנת אשפוז - קופות החולים מתעלמות לחלוטין ממטופלים שלהן שנמצאים בבתי החולים. ולבסוף - הוועדות הפסיכיאטריות שדנות באשפוז הכפוי לא מאפשרות הליך הוגן למטופלים. כל החוליים הללו לא נובעים רק מהעדר תקציב אלא מתפיסת עולם. הנה, ישנן שתי מחלקות בבית החולים גהה, שתקציבן זהה, ובאחת יש פי 2 יותר קשירות מבאחרת - ללמדנו שמדובר בשאלה של גישה, ולא רק בשאלה של משאבים".

ד"ר ורד עזרא, ראש מנהל רפואה, משרד הבריאות: "ערכנו תוכנית סדורה להתמודד עם כל הנושאים שעלו בדוח המבקר. לאחרונה יצא חוזר מנכ"ל שמבהיר באילו מצבים מותר ואסור לקשור מטופלים - וזה רק כאשר מדובר בסכנה לסביבה או למטופל עצמו. יש תוכנית לבניית חדרי בידוד חדשים ותוספת תקנים עליה סיפר סגן השר. בנוגע למחסור ברופאים - קיים תת-איוש של התקנים הקיימים: חסרים 100 פסיכיאטרים שעברו לעבוד בקופות החולים, בעקבות הרפורמה. אין נהירה של סטודנטים לרפואה למקצוע, גם בגלל הסטיגמה, לכן אנו יוצאים בתוכנית חדשה לתמרץ מתמחים להיכנס לתחום. כמו-כן אנו יוצאים בתוכנית של קהילה משקמת, זה מודל שנבחן ויגדל עם הזמן, פתחנו פיילוט של בתים מאזנים ביוזמת המשרד ואנו מקווים להרחיב אותו בעתיד".

אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה: "מאז הרפורמה בבריאות הנפש אנשים רבים יותר מגיעים לפתחנו, בגלל החשיבות של מתן טיפול בקהילה. בשבוע האחרון מנהל מוגבלויות שכלית קיים ועדה בינמשרדית שהחליטה על קליטת מטופלים במעונות של משרד הרווחה. בנוסף, אנו במו"מ עם אברבנל על הקמת מסגרת חוץ ביתית לפגועי נפש וראש".

חנה שטרום, פסיכולוגית קלינית, יו"ר הפורום לרפורמה מיטיבה בבריאות הנפש: הרפורמה לא היטיבה עם המטופלים. כל הדברים עליהם התרינו התממשו; תחום בריאות הנפש נזרק לקופות החולים ללא תכנון ותכלול. היום פסיכיאטרים עושים המון עבודה פקידותית במסגרת קופות החולים, הם חותמים על טופסי 17, במקום לעשות את עבודתם. בישיבות צוות יושבים וחושבים איזה אבחנה לתת כדי שהקופה תשלם. נכנסו שיקולים זרים לתהליך האבחון וזה פוגע במטופלים. 15 תחנות לבריאות הנפש ברחבי הארץ נסגרו כי רופאים עוברים לעבוד בקופות החולים וכי זה 'לא כלכלי' להפעיל אותן".

גיל זלצמן, מנהל בית החולים גהה: "ביקרתי לא מזמן בדרום הודו; בתי החולים המוזנחים ביותר שם, נראים טוב יותר מחלק מהמחלקות אצלנו. דוח מבקר המדינה צריך להדאיג את כולנו. המערכת הזו מוזנחת כבר 70 שנה, ואנשים לא נלחמים על הזכויות שלהם בגלל בושה וחשש להיות מזוהים עם הסטיגמה הקשה כלפי פגועי הנפש. בבית החולים בניהולי הורדנו את מספר הקשירות ל-0, בלי תוספת תקנים ותקציב, זו גם סוגיה מוסרית ולא רק תקציבית".

גד לובין, מנהל בית החולים איתנים: "אנחנו מתנגדים לכפיית אשפוז, ומבקשים לבטל את החוק לטיפול בחולי נפש. סעיפים מסוימים בחוק זה צריכים להיטמע בחוק זכויות החולה, ואת שאר החוק צריך להסיר מספרי החקיקה".

שרון פרימר, ארגון בזכות: "בסיוע חסר תקדים של התקשורת חשפנו ששליש מהמטופלים בבריאות נפש עברו קשירה בשלב זה או אחר. המערכת צריכה להיות גאה בעצמה שהצליחה להפחית את התופעה הזו ביותר ממחצית, אבל הסיבות העיקריות לקשירה אינה אלימות של המטופלים. קשירות רבות נבעו מחוסר נחת של מטופלים, צעקות ודיבור בקול רם - מצבים שהטרידו את הצוות שהתמודד עם הטרדה בצורה לא נאותה, ובעצם לא חוקית".

עו"ד אדמית רוזנצוויג, מייצגת פגועי נפש: "הבעיה איננה רק תקציבית, אלא תודעתית. הצורך הוא לא רק בתוספת תקנים אלא גם בחינוך הצוותים הרפואיים מחדש. לראיה, בית החולים מזור, שעם אותו תקציב ואותם תקנים, היחס שם למטופלים פשוט מעורר כבוד והערצה".

ליאת קוטלר, רפרנטית בריאות, משרד האוצר: "שרי הבריאות והאוצר משתפים פעולה בנושא בריאות הנפש. הגדלנו את התקציב השנתי ב-3.5 מיליארד שקלים לשנה: 2 מיליארד שנתי לביצוע הרפורמה בבריאות נפש, ומיליארד נוספים לשאר הפעולות של המשרד".