אושר סופית: חוק פעוטות בסיכון

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-2018. של חברי הכנסת דוד ביטן, שרן השכל וקבוצת חברי כנסת, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ סתיו שפיר. מוצע בה לחייב גופים ציבוריים הנותנים שירות ציבורי לפרסם באתר האינטרנט שלהם את עיקרי סוגי השירותים הניתנים בהם, פריסתם הגיאוגרפית ודרכי ההתקשרות עימם (פרסום אמצעי הקשר הדיגיטלי שאפשר לפנות באמצעותו) ודרכי התקשרות עם העובד או היחידה הנותנים שירות לציבור.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) (תיקון מס' 4), התשע"ח-2018 של ח"כ מירב בן ארי. מוצעים בה מספר תיקונים בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) וביניהם שינויי הוועדה המוסמכת לדון בזכאותם של פעוטות בסיכון למעון יום, וכן שינוי של התנאים הנדרשים כיום לצורך קביעה כי הפעוט הוא פעוט בסיכון. עוד מוצע להסמיך את הוועדה הדנה בזכאותו של פעוט למעון יום לקבוע גם את דרכי הטיפול בפעוט ובמשפחתו.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 - הוראת שעה), התשע"ח-2018. מוצע בה להקים יחידה מנהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר שתשמש כוועדה לשחרור ממאסרים קצרים ובסמכותה יהיה לשחרר על-תנאי אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, למעט חריגים שמפורטים בחוק. ועדה זו תוסמך במקום נציב שירות בתי הסוהר לעניין שחרור על-תנאי של אסירים שנשפטו לתקופות של עד שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים הקיימת לעניין תקופות שבין שישה חודשי מאסר לשנה. מוצע שוועדה זו תקבל, ככלל, את החלטותיה על בסיס בקשה בכתב של האסיר ומסמכים שיונחו בפניה. הצעת חוק זו תהיה תקפה כהוראת שעה לשלוש שנים.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 - הוראת שעה), התשע"ח-2018, של ח"כ אחמד טיבי. מוצע בה לקבוע בהוראת שעה למשך שנתיים, כי משך המאסר שבית משפט רשאי להמירו בעבודות שירות יהיה תשעה חודשי מאסר במקום ששה חודשים כפי שקבוע היום. עוד מוצע כי לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור וכי תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תקוצר לפי התנאים המפורטים בחוק.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018 של חבר הכנסת דוד ביטן. מוצע בה להסדיר את משך השעייתו של עובד בגוף ציבורי שהוא חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, בעקבות פתיחה בהליך פלילי או הגשת כתם אישום נגדו. לפי ההצעה, הגוף הציבורי יוכל להשעות עובד לתקופה שאינו עולה על 45 ימים, וכל תקופת השעיה ארוכה יותר תותנה באישור של בית הדין לעבודה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 51) (תשלום לחברי ועדת קלפי), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת דוד ביטן, כהוראת שעה. מוצע בה לקבוע כי חברי ועדות הקלפי בבחירות לרשויות המקומיות יקבלו שכר מאוצר המדינה, בדומה לחברי ועדות הקלפי בבחירות לכנסת.

השנה לא תחול חובת דיווח על שני ארגוני השמאל הרדיקליים, לאחר שהתברר כי סכום המימון הזר שלהן אינו עולה על 50% הנדרשים על-פי חוק  ▪  שקד: הוכחה להצלחת החוק, שהביא להפחתת התרומות מצד מדינות אירופה

דיון בהצעת חוק לביטול פיצול תאגיד השידור הציבורי קיבל תפנית מפתיעה כשיו"ר הוועדה מן הליכוד הציע לחברי האופוזיציה לחבור אליו ולמנוע את סגירת החינוכית  ▪  ח"כ כבל ספקן: הממשלה תתנגד למהלך
([צילום: שרונה גיא])

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), ברוב של 77 תומכים מול 16 מתנגדים. ההצעה מבקשת לבטל את הדרישה למניין כלשהו, בוועדת השרים, בעת החלטה על הכרזת מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, וכן את הסייג לדרישה זו. כזכור, ב-30.04.18 אישרה מליאת הכנסת תיקון לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה הקובע כי לא רק פתיחה במלחמה תבוצע מכח החלטת ממשלה, אלא גם נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, תהיה מכח החלטת ממשלה גם כן. עם זאת, התיקון איפשר לממשלה להחליט על אצילת סמכותה זו לוועדת שרים, וזו תפעיל את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי היא נדרשת לכך, במקום כלל הממשלה, מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. התיקון לחוק הממשלה, אשר אושר גם הוא באותו מועד, קבע כי ועדת השרים לנושאים אלה, לה יכולה הממשלה לאצול את סמכותה, היא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט). עוד אישרה מליאת הכנסת, באותו מועד, את סעיף 40א(2) הקובע כי "אצלה הממשלה את סמכותה כאמור..., יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה; ואולם בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר". הצעת החוק אשר אושרה היום לקריאות שניה ושלישית מבטלת את סעיף זה ובכך מוחקת את הדרישה למניין חברים בקבינט בעת קבלת החלטה במקרים אלו.

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה שניה ושלישית את החוק המאפשר לראש הממשלה להחליט על יציאה למלחמה על דעת עצמו.

ח״כ עפר שלח, יו״ר סיעת יש עתיד שהוביל את המאבק בחוק, אמר: "בלמנו את הגחמה של נתניהו, ואת הזלזול שלו בגופים החשובים ביותר ובהחלטות הגורליות ביותר בישראל. לא ייתכן שהחלטה על יציאה למלחמה תהיה נתונה בידיו של אדם אחד, ללא התייעצות עם חברי הקבינט.

"אם התיקון לחוק לא היה מאושר במליאת הכנסת, ללא ספק הייתה קמה בעתיד ועדת חקירה.אני מודה למערכת הביטחון ולשרה איילת שקד שנתנו רוח גבית למאבק הצודק שלי, עד לאישור הסופי של תיקון החוק. כחבר ועדת החוץ והביטחון לא אאפשר גם בעתיד להעביר חוקים הפוגעים בביטחון מדינת ישראל".

בתום דיון לילי ולאחר שנדחו מאות ההסתייגויות שהגישו חברי האופוזיציה, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 248), התשע"ח-2018, של ח"כ מיקי זוהר, ברוב של 50 תומכים מול 44 מתנגדים. תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה, יהיו פטורים ממס. תחילתו של החוק - לגבי ראש ממשלה מכהן, החל מיום 1 בינואר 2018, ולגבי ראש ממשלה לשעבר או שאיריו, ביום פרסומו של חוק זה.