תאגיד תיסנקרופ הגרמני נקלע בימים האחרונים למה שכלי התקשורת במדינה הגדירו כ"משבר החמור ביותר בהיסטוריה שלו", לאחר הודעות התפטרות עוקבות של המנכ"ל היינריך היזינגר ושל יו"ר הדירקטוריון אולריך להנר, מסחר תנודתי במניה ואפשרות ממשית לפירוק הקונצרן לחברות שונות.

הרקע למשבר הוא לחצים מצד קרנות השקעה אגרסיביות המחזיקות במניות הקונצרן לייעל את עסקיו המגוונים - הנעים מייצור חומרי גלם ופלדה דרך עסקי מעליות והקמת מפעלים ועד בניית צוללות וכלי שיט - באמצעות פירוק המבנה הריכוזי שלו. פירוק הקונצרן עשוי להשפיע גם על עסקת הצוללות עם ישראל: החטיבה הימית שלו ((TKMS, האחראית לייצור הצוללות, עשויה לעמוד למכירה בקרוב. לפי דיווחים, תיסנקרופ כבר חיפשה קונים לחטיבה בשבועות האחרונים.

מי שהניעו את הטלטלה שחווה כעת התאגיד הם בעיקר שני משקיעים חיצוניים: קרן ההשקעות השבדית Cevian Capital, המחזיקה בכ-18% מהחברה, וקרן ההשקעות האגרסיבית Elliott, שהשלימה לפני כמה חודשים רכישה של בין 2% ל-3% מהחברה, ומאז פתחה במסע לחצים לשינוי מהותי בו. פול סינגר, איש העסקים היהודי שמאחורי קרן אליוט (שמחזיקה גם 4.8% מבזק הישראלית), כיוון כבר מההתחלה על ראשו של מנכ"ל החברה היזינגר. בראיונות שהעניק בתחילת יוני הצביע על כך שמניית החברה צללה ב-26% במהלך שבע שנות כהונתו, ציין את "המטה המנופח" באסן, ואמר כי "בכל מקום אחר הוא (היזינגר) היה הולך הביתה".

היזינגר, שהוביל את התאגיד שהוקם ב-1999 ממיזוג של חברות "תיסן" ו"קרופ" מאז 2011, דווקא ניסה להיפטר מעסקי הפלדה של התאגיד באמצעות מיזוגם עם עסקי הפלדה של תאגיד טאטה ההודי-בריטי, ולהתרכז בעסקי הליבה - מעליות ומפעלים. אולם המשקיעים טענו כי הוא עושה זאת לאט מדי וכי האסטרטגיה הכוללת צריכה להיות פירוק התאגיד לחברות שונות. קרן קרופ, המחזיקה הגדולה ביותר של מניות בחברה (21%) לא גיבתה את המנכ"ל בשבועות האחרונות, והוא הודיע לפני כשבועיים על התפטרותו, לאור "חילוקי דעות" בהנהלה.

כאמור, אתמול גם הודיע יו"ר מועצת המנהלים של תיסנקרופ, להנר, על התפטרותו. שני המנהלים הזהירו בהודעות הפרישה שלהם כי "משקיעים אגרסיביים" פועלים לפרק את הקונגלומרט לחלקים. להנר אף אמר כי חלק מבעלי המניות הפעילו לחצים "שיכולים להיות מתוארים רק כטרור פסיכולוגי". ההודעה על התפטרות יו"ר הדירקטוריון דווקא שלחה את מניית החברה, שצללה ב-8% אחרי הודעת התפטרות המנכ"ל, לעלייה של 8%. גם היום עלתה המניה, נכון לשעות הצהריים, ב-1.3%, על-רקע צפי המשקיעים כי החברה עומדת כעת בפני אפשרות פירוק ממשית.

בעוד מחזור המכירות של תיסנקרופ בשנה שעברה הסתכם ב-43 מיליארד אירו בשנה, הכוללים את עסקי המעליות, הפלדה, הקמת מפעלים, ייצור חומרי גלם, בניית אוניות וצוללות ותחומים נוספים, הרווח שלה בשנה זו עמד על 1.7 מיליארד אירו בלבד. "תיסנקרופ מידרדרת לכאוס", כתב הבוקר ה"ריינישה פוסט", העיתון המקומי בחבל הרוהר, שהביע חשש לעתיד 40 אלף המשרות שמספק הקונצרן באזור. ארגון העובדים היציג בחברה, IG Metall, כבר הביע חשש לגורל התאגיד ודרש הבטחות כי לא יפוטרו עובדים. מי שמוביל את החברה באופן זמני כעת הוא סמנכ"ל הכספים שלה, גידו קרקהוף, שנחשב למקורב להיזינגר ושליווה את תהליך מיזוג עסקי הפלדה עם טאטא.

לצרות הנוכחיות בתיסנקרופ עשויה להיות השפעה ישירה על ביטחונה של ישראל. מאז 2005, אז רכשה החטיבה הימית של הקונצרן את מספנות HDW בקיל, אחראית החברה לבניית הצוללות שסיפקה גרמניה לישראל. לפני כחודש דיווח העיתון "הנדלסבלאט", כי התאגיד מתכוון להעמיד למכירה את עסקי בניית האוניות שלו, לאחר שהפסיד חוזה משמעותי מצד חיל-הים הגרמני. בשלב השני, ציין העיתון, צפוי התאגיד למכור גם את עסקי הצוללות שלו, מכיוון שאין היגיון עסקי בשמירתם ללא בניית כלי שיט.

ממשלת גרמניה חתמה השנה על מזכר הבנות לאספקת שלוש צוללות נוספות על-ידי חברת תיסנקרופ לישראל, למרות הסערה הציבורית שהתעוררה בשל שחיתות ושוחד שהיו מעורבים בתהליך. נציג תיסנקרופ בישראל, מיקי גנור, הודה כי שיחד בכירים במערכת הביטחונית והממשלתית הישראלית כדי לקדם את העסקה, וכן עסקות נוספות. הוא חתם על הסכם עד מדינה. לא ברור כיצד מכירה אפשרית של המספנות תשפיע על העסקה, ואם מזכר ההבנות שנחתם עם גרמניה יהיה רלוונטי גם לבעלים חדשים של המספנות בקיל, אם יהיו כאלה. החברה מסרה ל"גלובס" כי אינה יכולה להגיב בשלב זה על "ספקולציות בתקשורת".

מי שעומדת כעת במרכז תשומת הלב של הקהילה העסקית בגרמניה היא אורסולה גאתר, מנהלת קרן קרופ. "המסלול המבולבל שלה כבר תרם לכך שהיזינגר התפטר", כתב הבוקר ה"הנדלסבלאט", "זו הייתה השתיקה של קרן קרופ ששברה את גב הגמל. אפילו כשנשאלה על כך ישירות, היא סירבה לגבות את המנכ"ל שלה".