בתום ארבע שנות חקירה, עדכן הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, כי החליט שלא לנקוט צעדים באשר לאירועים בעת מבצע צוק איתן, בהם אירועי הקרב ברפיח ב-1 באוגוסט 2014, שכונה "יום שישי השחור". 

אירועי הקרב ברפיח, שבהלכו נחטף ונהרג קצין צה"ל הדר גולדין ז"ל הי"ד, נבדקו באופן מקיף ומקצועי על-ידי מנגנון הבירור  המטכ"לי. הוחלט כי אין מקום לפתיחת חקירה פלילית ביחס לאירועי הקרב.

הממצאים מלמדים באופן ברור, כי כוחות צה"ל פעלו במטרה לעצור את החטיפה של סגן גולדין ולפגוע בארגוני הטרור במרחב, באמצעות תקיפה של מטרות צבאיות ופעילים צבאיים. באותה עת ההערכה בקרב כוחות צה"ל הייתה כי גולדין עודנו בין החיים. הלחימה הקרקעית והפעלת האש במהלך הקרב נעשתה על בסיס שיקולים מבצעיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. לא נמצא כל ביסוס לטענות כי תכלית פעולות צה"ל הייתה נקמה על חטיפתו של הקצין. כמו-כן, לא נמצא בסיס עובדתי לטענות לפיהן הפעלת הוראת "חניבעל" לחילוץ חייל חטוף (שהוחלפה בינתיים בהוראה חדשה) הובילה להפעלת כוח בלתי מידתית או בלתי מרוסנת. 

מהבדיקה עלה, כי בעקבות הפרת הפסקת האש על-ידי החמאס והריגתם של רס"ן בניה שראל ז"ל הי"ד ושל סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל הי"ד וחטיפתו של סגן גולדין, התחדשה הלחימה במרחב והתפתח קרב שכלל כניסה של כוחות קרקעיים בהיקף גדול ולחימה בעצימות גבוהה, תקיפות לסיוע והגנה על הכוחות המתמרנים, ותקיפה של פעילים צבאיים של ארגוני הטרור הפלשתינים ומטרות צבאיות במרחב העיר רפיח, באש ארטילרית, במרגמות, ובאש מן האוויר.

במהלך הקרב הרגו כוחות צה"ל לפחות 42 פעילים צבאיים של ארגוני הטרור הפלשתינים. בנוסף, מבחינה של כלל הטענות שהועלו, אפשר שנהרגו באופן לא מכוון עד כ-70 אזרחים כתוצאה מתקיפה של מטרות צבאיות ופעילים צבאיים. 

כלל הטענות בעניין אירועים במהלך הקרב בהם לפי הנטען נפגעו אזרחים בלתי מעורבים נבחנו ביסודיות ובאופן מקצועי. הבדיקה לא העלתה חשד המצדיק פתיחה בחקירה פלילית. במסגרת העידכון המלא, פורסם גם מידע בנוגע להחלטת הפצ"ר ביחס לחלק מהאירועים הללו. 

במסגרת ההחלטה הצביע הפצ"ר על לקחים מערכתיים ומבצעיים שעלו מהבדיקה שנערכה (כגון, לקחים הנוגעים לתחום הפעלת האש ולפעילותם של תאי התקיפה, ולהרחבת התיעוד של הפעילות המבצעית). חלק משמעותי מהלקחים כבר הועברו לטיפול המפקדים במהלך תהליך הבדיקה ויושמו זה מכבר. 

הקרב ברפיח נבדק על-ידי שלושה צוותי תחקור בראשות קציני מילואים בדרגת תת-אלוף שהורכבו ממומחים במקצועות הצבאיים הרלוונטיים (בהם מקצועות החי"ר, תותחנות, הפעלת אש אווירית, שריון ומודיעין). במסגרת הבדיקה נאספו מאות רבות של מסמכים, סרטים, הקלטות קשר וחומרים מודיעיניים, ונערכו פעולות רבות שתכליתן לנתח כל היבט הקשור לקרב בכללותו ולאירועים פרטניים במסגרתו. הדבר אפשר לגבש תמונה מקיפה ביחס לקרב, לפקודות שניתנו, למהלכי הכוחות ולאירועים שהתרחשו במהלכו. 

במסגרת העידכון המלא, הותר לפרסום מידע בנוגע להחלטות הפצ"ר ביחס לאירועים חריגים נוספים שנטען שאירעו במהלך מערכת "צוק איתן", לגביהם עלו טענות ביחס להתנהלות צה"ל. ביחס לכל אחד מהאירועים פרסם הפצ"ר את עיקרי האירוע ותמצית החלטתו.

כפי שנמסר בעבר, במהלך מערכת "צוק איתן" התקבלו בצה"ל דיווחים ותלונות הנוגעים לכ-360 אירועים חריגים שארעו לכאורה במהלך המערכה.  בשנים האחרונות נבחנו אירועים אלו באופן יסודי, בין במסגרת חקירות שבוצעו על-ידי היחידה הארצית לחקירות מבצעיות (יאל"ם) במצ"ח ובין על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי. חלק מההחלטות פורסמו בעידכון זה ובעידכונים קודמים. 

בדיקת האירועים מצויה בשלב מתקדם. מבין 31 חקירות מצ"ח שנפתחו (24 באופן מיידי, ושבע נוספות בעקבות ממצאי מנגנון הבירור המטכ"לי), נותרו שתי חקירות שהטיפול בהן טרם הסתיים. 

בנוסף, מבין 220 אירועים שהופנו לבחינת מנגנון התחקור המטכ"לי, נותרו עשרות בודדות של אירועים שהטיפול בהם טרם הסתיים. צה"ל פועל להשלמת הבחינה של כלל האירועים בהקדם האפשרי.