היום לפני 24 שנה, מת פרופ' ישעיהו ליבוביץ, והוא בן 92. היה מדען ואיש רוח, אחד מהוגי הדעות היהודים החשובים במאה ה-20 ומבקר פוליטי וחברתי נוקב ובוטה.
במשך עשרות שנים עסק במחקר ובהוראה באוניברסיטה העברית בירושלים בתחומי המדע והרוח - כימיה ונירופיזיולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה של המדעים ועוד. השקפתו על היהדות התבססה על ההפרדה בין דת למוסר: המוסר היה לתפישתו ערך אנושי, ואילו הדת - עבודת השם, אורח חיים של תורה ומצוות.
הוא היה דמות נערצת בחוגי השמאל החילוני, שכלפיהם חש "ניכור וזרות", אך נדחה על-ידי חוגי היהדות הציונית. ב-1992 הוחלט להעניק לו את פרס ישראל על תרומתו לחברה הישראלית, אך הסערה הציבורית שעוררה ההחלטה הניעה אותו לוותר על הפרס.
ליבוביץ היה מבקר חברתי ופוליטי חריף, ולעתים קרובות גם בוטה. מיד לאחר מלחמת ששת הימים הביע את התנגדותו הנחרצת לסיפוח השטחים שנכבשו, והתמיד בעמדתו עד כדי קריאה לחיילי צה"ל לסרב לשרת "בשטחים הכבושים".
