עטרת טלית בה התעטפו יהודים בזמן תפילת יום הכיפורים בגטו לודז' לקראת סוף שנת 1940, אותרה על-ידי שליח מכון "שם עולם" מתחת לרצפת העץ באחד מצריפי המגורים ששימשו את הגטו, כשהיא מוכתמת בדם. במבצע מורכב ולאחר מאמצים רבים, הגיעה עטרת הטלית לאחרונה לארץ ותישמר במכון "שם עולם".
"מדובר בתגלית מצמררת ונדירה, שמעידה על החיים היהודיים שהתקיימו בגטו ועל האכזריות הבלתי נתפסת של הרוצחים הגרמניים, שלא ריחמו וגם ביום הקדוש ביותר ליהודים, טבחו, התעללו ורצחו בדם קר", אמר יו"ר המכון, הרב אברהם קריגר.
יום כיפור תש"א-1940, ימי מלחמת העולם השנייה וכחצי שנה לאחר הקמתו של גטו לודז'. ביוזמה של ראש היודנראט חיים רומקובסקי ובעצה אחת עם הנאצים, נהפך אולם הקולנוע "ביקה", שהיה אחד ממבני הציבור שנכללו בשטח הגטו, למקום כינוס ותפילה לקראת יום כיפור. האולם עבר שיפוצים והסבה לבית כנסת תיאטרלי כולל ארון קודש ובמה. רומקובסקי אף דרש שהחזן ינהל את ה"מופע" (תפילות) בליווי מקהלה.
לאירוע זה הזמין רומקובסקי, בשיתוף עם הממונה הגרמני על הגטו, שורה של קצינים גרמניים אשר ישבו ברוב חשיבות בשורה הראשונה של כסאות בית הקולנוע לשעבר. לשני צדי ארון הקודש ישבו רומקובסקי והמפקד הנאצי בכסאות מהודרים. הכל חיכו לרגע פתיחת התפילות, היהודים שהתגוררו בגטו חשו "בני מזל" על "התחשבות" הגרמנים ביום הקדוש ועל האפשרות להתכנס ולהתפלל בציבור. בחוץ, התאסף קהל רב מתוך סקרנות אך חלקם הוכו נמרצות ע"י שוטרי הגטו שניסו להרחיקם.
בסיומה של התפילה, נוצרה התקהלות והתכנסות של יהודים רבים שלא הצליחו להיכנס לבית התפילה. אנשי הסדר של הגטו, ניסו לפזר את ההתקהלות והיכו באכזריות מתפללים רבים מחוץ לבית הכנסת ובתוכו. הם חבטו והטיחו ברצפת העץ את המתפללים עד זוב דם ואת חלקם עד מוות. התפילה, שרק הסתיימה, הפכה בתוך דקות אחדות לפוגרום של הנאצים, בלווי משטרת הסדר של הגטו.
רצפת האולם בו התקיימה התפילה הייתה מחופה בעץ. באחרונה, עבר המקום שיפוץ במסגרתו התגלו מתחת לרצפת העץ כמה סידורי תפילה קרועים, טליתות מתפוררות, תשמישי קדושה ועטרה אחת - עיטור יהודי לטלית שנשארה שלמה ומוכתמת בדם. אותו דם בו התבוססו היהודים באותו יום כיפור לפני 78 שנים. במבצע מורכב וסבוך, הובאו הפריטים על-ידי שליח "שם עולם" מפולין למכון בארץ לצורך תיעוד ושימור.
