שר התיירות,
יריב לוין, מאשים את שופטי בית המשפט העליון ביצירה דיקטטורה ובהתעלמות מכללי הדמוקרטיה, וטוען שהם עושים הכל כדי לשמר כוח זה. הוא דיבר (יום ג', 9.10.18) בכנס של פורום קהלת על חוק יסוד הלאום. לוין החריף בצורה חסרת תקדים את ביקורתו ארוכת השנים על בג"ץ.
לדברי לוין, "חוק הלאום אינו קובע דברים חדשים אלא רק מעגן את עקרונות היסוד שהיו כל כך מובנים בתחילת ימי המדינה, עד שלא היה צריך להעלותם על הדעת. אבל פסיקת בית המשפט העליון הניבה תהליך שחיקה פוסט-ציוני של ערכי היסוד של המדינה לטובת ערכים אוניברסליים כביכול, אשר איימו על קיומה של ישראל כמדינה יהודית". הוא הביא לדוגמה את פסקי הדין בנוגע למסתננים והיישוב קציר.
לוין האשים: "הניתוק של שופטי ביהמ"ש העליון מהאזרחים והכרסום המתמשך בסמכויותיו של המחוקק, מביאים לפגיעה קשה מאוד באופיה של המדינה. קל להעלות על הדעת מה היה קורה אילו היינו מנסים לחוקק היום את חוק השבות. בית המשפט חי בתחושה שעל פיו ישק דבר, שבכוחו לגאול את אזרחי ישראל מהשלטון בו בחרו. עבור חלק מהשופטים, הדמוקרטיה היא רק המלצה ולא סמכות אמיתית לקבל החלטות".
לוין הודה, כי "החוק איננו מושלם, וכדרכו של הליך חקיקה נדרשנו לפשרות מסוימות. אבל התוצאה הסופית היא חוק בעל משמעויות מעשיות מרחיקות לכת, ונקודת מפנה המניעה לאחור את הגל הפוסט-ציוני לו אנו עדים. הוא מאפשר להוציא מסתננים ולמנוע איחוד משפחות עם תושבי יש"ע; מעודד התיישבות יהודית ומתן תמריצים כלכליים לכך; הוא מציב לבתי המשפט מראה המשקפת בין פסיקות ביהמ"ש העליון לבין ערכי היסוד של המדינה. שיקוף זה יחזק את הדרישה הציבורית לבצע שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט, כדי להשיב אותה למסלול יהודי וציוני יותר".
עוד אמר לוין: "המאבק הקשה ביותר שניהלתי היה שבחוק לא יוזכרו המונח 'שוויון' ועקרונות מגילת העצמאות. אני כמובן מקבל לחלוטין עקרונות אלו, אבל בואו לא ניתמם. אילו היינו כותבים את הדברים האלה בחוק, בג"ץ היה נותן לחוק פרשנות שתאיין אותו לחלוטין. לכן אי-אפשר היה להסכים להזכרת עקרונות אלו. ביום בו תשוב מערכת המשפט למקום בו הייתה בתחילת ימי המדינה, למסלול ציוני ויהודי - בוודאי שניתן יהיה לכלול עקרונות אלו בחקיקת יסוד, מתוך ידיעה שייעשה בהם שימוש פרשני כפי שנוסחו בידי כותבי מגילת העצמאות.
"חוק הלאום לבדו איננו מספיק. בסופו של דבר, הצורך בחוק הלאום נולד בשל האופן בו ניסו השופטים בשני העשורים האחרונים להכתיב את ערכיהם ולשנות את אופיה של המדינה. החוק יקשה עליהם, אבל כבר הוכח שיש בבית המשפט העליון שופטים המוכנים להתעלם מהחוק כדי לכפות את תפיסת עולמם. לכן יש צורך בשינויים ובראשם את שיטת בחירת השופטים.
"בימים אלו מתרחש מהלך בו מנסים השופטים לשמר את הדיקטטורה שלהם. עד כה הם השתמשו בחוקי היסוד, אבל כעת אנו עדים להפיכה של ממש מצידו של מיעוט השם את עצמו מעל הציבור. האם ייתכן שבית המשפט יחליט אלו נורמות חוקתיות נראות לו ואלו לא? האם בית המשפט העליון בארה"ב מעלה על דעתו לפסול סעיפים בחוקה? האם ייתכן שחוק יסוד שנחקק ברוב של 32 חברי כנסת [חוק
כבוד האדם וחרותו] יגבר על חוק שאושר ברוב של 61 חברי כנסת? העתירות נגד חוק הלאום היו צריכות להידחות על הסף, מחוסר סמכות, ללא דיון ובאמירה ברורה ופשוטה: ישראל היא דמוקרטיה, ובדמוקרטיה הריבון הוא העם באמצעות נבחריו שרק הם
"אני קורא לשופטי בית המשפט העליון להתעשת בטרם ידהרו אל קצהו של מדרון ששום דמוקרטיה אינה מגיעה אליו. אם לא יעשו זאת - חייבת הכנסת להודיע לבית המשפט שאין בדעתה להשיב לגופן של העתירות, שכן בית המשפט אינו יכול להיכנס לנעליה ולבטל חוק יסוד. התנגשות כזו אינה מצב רצוי, אך היא עדיפה בפני הרכנת ראש ורמיסת עקרונות הדמוקרטיה. הבחירה ברורה: כיבוד רצון העם או דיקטטורה של מיעוט קטן, הכופה את השקפותיו ללא יסוד ותוך שימוש לרעה בכוחה של הרשות השופטת".
