רבה הראשי של ירושלים,
שלמה עמאר, דוחה בשאט-נפש כל ניסיון להכלה כלפי קהילת הלהט"ב, לצורך קירוב לבבות. דברים שאמר בעניין שודרו (יום ה', 13.12.18) בכאן חדשות.
בכינוס השנתי ה-15 של מנהלים ומחנכים במוסדות החינוך הממלכתי דתי בחינוך לחיים במשפחה, אמר (10.12.18) הראשון לציון: "פה זה לא קירוב - פה זה תיעוב. מי שנותן פה הדגשה ש'מבינים אותם', ש'הם מסכנים', ש'הם חולים' - זה שקר; הוא מכחיש את התורה. ויש כאלו אומרים: 'לא, אנחנו צריכים לקבל אותם'. רבותי, זה לא 'לקבל אותם' [כי] הם נותנים 'היתר' לצעירים לפרוץ פרצות בחומת תורתנו הקדושה".
הוא השווה בין הכנסת תוכן להט"בי למערכת החינוך הדתית להכנסת סדנות לבישול חזיר, ואמר: "החינוך הדתי, אסור לו לתת שום לגיטימציה, קל וחומר לא להזמין אדם שידבר. תארו לכם, שנעשה קורס בישולים ונרצה לתת מתכונים, ונביא איזה מומחה צרפתי ידוע לבישולים, שילמד אותנו חמישה מתכונים שיך עושים חזיר שיהיה טעים - אחד בתנור, ואחד בבישול, ואחד על האש... האם בזה ייקרא שאנחנו נותנים דמוקרטיה? זה מה שאנחנו צריכים ללמד [את] ילדי ישראל?! פה זה הרבה יותר - שם [בחזיר] זה איסור לאו, ופה זה האיסור הכי חמור שבתורה".
אין זו הפעם הראשונה בה לא חוסך
הרב עמאר ביקורת על הלהט"ב. לפני כשנתיים אמר בראיון לעיתון
ישראל היום: "אין כזה דבר, לגלות הבנה או סבלנות לזה. צריך לומר אמת פשוטה - זה איסור חמור ביותר, ואין שום היתר. צריך לומר דברים ברורים. בעבר, כשדיברתי על כך, הרבה אנשים חילונים התקשרו להודות. אנשים לא רוצים את זה. רוצים שהילדים שלהם יתחתנו, וילדו ילדים".
המראיין יהודה שלזינגר שאל אותו: "אתה מנסה לפייס ולקרב חילונים, אבל כשישמעו דברים כמו "כת של תועבה", זה לא יגרום לקירוב", והרב השיב: "זו המציאות. בשביל זה אני אשקר? אם התורה אומרת שזו תועבה, זו תועבה. זה מועדון של תועבה. זו המציאות. אני לא יכול לשנות את התורה.
"זו כת של תועבה, זה ברור. זו תועבה. התורה מחייבת על זה מיתה. זה בשורה הראשונה של החמורה בעבירות. צריך לדעת את האמת. אומרים 'נטייה', 'סטייה' - שטויות. יש תאווה, ואדם יכול להתגבר עליה אם הוא רוצה, כמו כל התאוות. זה מהתאוות האסורות ביותר. החמורות ביותר. כשהרגו את הילדה שירה בנקי, עשו 'שלושים' (אזכרה). ביקשו שאבוא, ולא הסכמתי. כתבתי להם מכתב, הבעתי צער גדול והתנגדות בלשון הכי חמורה למעשה של אותו אדם. מצד שני אני קורא לכם, אם אתם רוצים לעשות עילוי נשמה, קבלו עליכם לתקן את דרככם הרעה. זה דבר שאסור בתורה. התניתי איתם שיקריאו את המכתב במלואו. רצו להקריא את חציו. לא הסכמתי. אם הייתי בא, היה חילול השם. כאילו יש מקום לדון איתם. אם יבואו אלי באופן פרטי לשיחה כמו כל יהודי - אין בעיה. אבל לבוא לכנס? הם מנצלים את זה. מצד אחד מגנים את מעשה הרצח, שזה לגמרי צודק, מאידך הם מעצימים את כוחם. הם רוצים להראות שכולם איתם, שאפילו הרבנים באו. אני קורא להם, בלשון של חיבה וידידות, לסור מדרכם הרעה. התורה אסרה וקוראת לזה תועבה".