ועדת הכלכלה הורתה ל
משרד התחבורה לצמצם את החוק להגדלת הקנסות על אי-תשלום דמי נסיעה, ובין היתר להחיל אותן רק על אוטובוסים בהם יש מכשיר תיקוף אחורי ("אוטובוס פתוח") [ראו מאמר משמאל], להקטין את גובה הקנסות, להגדיל את משך הערעור על קנס ולהקטין את הקלות בה ניתן להטיל קנס על נוסע.
"אין לנו רצון להיות קולטי הנתזים של התקלות שיצוצו אחר כך", אמר כבר בפתח הישיבה (יום א', 6.1.19) היו"ר
איתן כבל. "לא נגיע לאולפנים כדי לומר 'הזהרנו', 'התרענו', 'אמרנו'. דרוש איזון בחקיקה. לא ישר ניתן מאסר עולם עם עבודות פרך. המעשה צריך להתכתב עם העונש. תפקידנו הוא להתמקד בשור מועד...חקיקה היא עקרונות ולא יכולה לתת מענה לכל המצבים".
כבל: "רמת השירות צריכה להיות טובה עד כדי שנגיע למצב שבו לנוסע יהיה לא נעים לא לשלם". הוא דרש לאפשר יתרה שלילית ברב-קו [צבירת מינוס של עלות נסיעה אחת], ציין כי הוא עושה הכל על-מנת שחברת סטיפס תהיה חלק מהמשחק, והוסיף: "אלחם עד חורמה במכשירים שלא מחזירים עודף". על כך השיבה לו מנכ"ל משרד התחבורה
קרן טרנר-אייל כי לא מאשרים עוד תוספת של מכשירים כאלה.
עו"ד איתי עצמון מהיעוץ המשפטי של הוועדה אמר כי במהלך המגעים מחוץ לדיוני הוועדה הסכימה הוועדה על כך שהחוק יהיה כהוראת שעה, בשל קשיים שונים בהם החשש שהעלו מפעילי התחבורה הציבורית לפגיעה בוודאות העסקית שלהם. במקום זאת, יתמלאו מספר תנאים: א. מסע פרסומי גדול בדבר חובת התשלום; ב. מעטפת פיקוח הולמת על המפעילים מצד משרד התחבורה שכוללת ממונה במשרד התחבורה ומפקחים במספר נאות; ג. נוהל אכיפה ארצי אחיד, שבו היועץ המשפטי למשלה יקבע נורמות אחידות בכל הארץ, וייקבעו בו גם אופן הטיפול כלפי קטינים, בעלי מוגבלויות וקשישים; ד. מערכי פניות ציבור מפוקחים אצל המפעילים; ה. פיקוח על כך שהמכונות התיקוף פועלות כראוי ושיש פריסה מספקת של עמדות טעינה.
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה) דרש קיום של ארבע נקודות:
- "המערכות צריכות להיות 100% ואי-אפשר יהיה להעניש על סמך מערכות שיתוקנו בהמשך ויהיה בסדר". הוא דרש לקבוע כמה מכונות לנפש, הן כאלה שהתשלום עליהן באשראי והן במזומן, ובאיזה רדיוס תהיה הפריסה שלהן. עוד אמר שהשירות צריך להיות מחוץ לבתי העסק על-מנת לאפשר טעינה גם אחרי שעות הפעילות וכן טעינה באמצעות טלפונים לא-חכמים כפי שהובטח;
- לנטרל את הסיבות שבגלל בני נוער מתפלחים לאוטובוסים, למשל באמצעות מתן אפשרות עבורם למינוי חופשי-חודשי;
- להגיע לתכלית - שישלמו ואוטובוסים יסעו מהר - בדרך הכי קלה, כך שמי שיש לו חוזה מינוי תקופתי לא ייקנס;
- לאפשר הגשת ערעור בקלות וכתובת ברורה לפניות.
ח"כ
יעקב אשר (יהדות התורה) העלה כמה נקודות נוספות: א. דרישה להפחתת גובה הקנסות; ב. קביעת מדרג הקנסות שיבחין בין מי שלא שילם בזדון למי שלא שילם בשוגג; ג. העברת הקנס למדינה ולא למפעיל כי גם התגמולים מגיעים למדינה, שמשפרת באמצעותם את התחבורה הציבורית; ד. הגדלת מספרם של עובדי משרד התחבורה שיפקחו על הגבייה; ה. כאשר נוסע הוכיח שהקנס שניתן לו אינו מוצדק, הוא יקבל פיצוי - דבר שיגרום למערכת ליצור איזון ולמנוע להיטות יתר מצד פקחים; ו. בחינה מדוקדקת של העסקת פקחים אחת לכמה זמן, באופן שפקח שהוגשו נגדו תלונות רבות ימצא את עצמו מחוץ למערכת.
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "אי-אפשר לעצור את העלייה מכל הדלתות בגלל הקפדה על כל סעיף של התשלום. צריך לאמץ מבט רחב - שיהיו עלויות מסוימות לכך שחלק מהנוסעים לא ישלמו, אבל נרוויח את התועלת למשק".
בלחצו של מקלב, גובה הקנס יהיה עד 180 שקל בנסיעה בין-עירונית ועד 100 שקל בנסיעה עירונית. הוא ביקש שיהיה הבדל בין גובה הקנס על אי-תיקוף לאי-תשלום. הוועדה קיבלה את המלצתו לכך שהקנס יופחת ב-50% לנוסע שלא תיקף ויש ברשותו מינוי תקופתי או כרטיס מעבר של 90 דקות. חנין: "אני לא רואה בזה קושי, ובלבד שהנוסע אוחז בכרטיס תקופתי/מעבר שהנסיעות שולמו בו". מקלב ביקש כי פרק הזמן להגשת ערר על קנס יעלה מ-30 יום ל-90 יום. משרד התחבורה התנגד, והיו"ר כבל קבע פשרה: "60 יום, שהנוסע לא ישכח לשלם את הקנס!"
יעקב נחום מ
חברת קווים שאל: "האם נוכל לשלוף פרטי כתובתו ל הנוסע לפי מספר הרב-קו, כדי שנוכל לשלוח אליו את הקנס?" כבל: "את זה היועץ המשפטי לממשלה יחליט במסגרת התקנות".
עו"ד חוה ראובני מהיעוץ המשפט של משרד התחבורה ציינה כי החוק הוא לאו-דווקא על תשלום באמצעות כרטיס, וזאת כדי להתאמו לטכנולוגיות החדשות. אליסה דברה מעמותת "בנקים לא מעל החוק" העלתה את בעייתם של הקשישים שלמעשה נקנסים, כלשונה, על כך שאינם משתמשים ברב-קו משום שהם אינם יכולים ליהנות ממעבר של 90 דקות ונאלצים לשלם על כל נסיעה בנפרד. עו"ד ראובני אישרה את דבריה, אך טענה כי על-פי הסדר שאושר לפני שנה וחצי בבג"ץ - נסיעת המשך בתחבורה הציבורית מתאפשרת רק למי שמשתמש ברב-קו ולא במזומן.
ביחס לתשלום האגרה של מרכז האכיפה והגבייה, דרש ח"כ אשר: "יש לגבות עד 3% מגובה הסכום, בדיוק כפי שעושים במרכז לגביית קנסות בקנסות של גופי ציבור. קנס מוגדל, לא רק שאינו הוגן אלא גם יזמן תהליך הכנסה כלכלית לחברות שיחפשו וירצו בכך".
משרד התחבורה לא הציג בחוק החדש מנגנון ערר לדוחות תשלום וביקש אגרה גבוהה במקרים של איחור בתשלום קנסות - עוד 157 שקלים. יו"ר הוועדה דרש לתקן זאת ונעל את הישיבה, לא לפני שאמר: "במחירים שלכם, אנשים כבר ירכשו אוטו. אני מרגיש מובך. אלו דברים שהיו אמורים להיות מצדכם כאן בחוק. אף אחד כאן לא סמרטוט של הממשלה שיאשר לכם מה שתרצו".
