תעמולנים מחמת הפוזיציה

מלבד כמה פרשנים המחזיקים ביומרה לנהל את המדינה, ובהם שמעון שיפר, סימה קדמון, יואל מרקוס ובן כספית, מתמקדים כלי התקשורת - מלבד ידיעות אחרונות כפי שנחדד בהמשך - בדיווח על האירועים המתרחשים, המלמדים, בין היתר, על הישגיו הגדולים של נתניהו יחד עם ממשלתו ומפלגתו. הנה מקבץ חלקי, אך מייצג:

1) נתניהו והליכוד כבשו את ראשות הממשלה, למרות שמרבית כלי התקשורת ערכו בפועל קמפיין חד-צדדי ומגמתי לטובת ציפי לבני ומפלגת קדימה;

2) נתניהו הצליח להקים קואליציה רחבה ביותר, הכוללת יסודות חזקים כמו מפלגת העבודה;

3) נתניהו הצליח לבלום יוזמה חד-צדדית והרסנית למו"מ ישראלי-פלשתיני כפוי מצד נשיא ארה"ב ברק אובמה בתנאים נחותים לרעת ישראל;

4) נתניהו הצליח לבלום דרישה אולטימטיבית מצד הנשיא אובמה להפסקה מוחלטת של הבנייה בשטחים [בפועל, הבנייה נמשכת, י.י.];

5) נתניהו הצליח להעביר תקציב דו-שנתי (2010-2009) המאפשר לו להקדיש בחודשים הקרובים את הזמן שהתפנה לעניינים בוערים לא פחות;

6) נתניהו יחד עם האוצר ובנק ישראל הצליח לייצב את המערכת הכלכלית והפיננסית בישראל;

7) נתניהו הצליח תוך כמה חודשים לסחוף את אובמה לעמדה ניצית נגד אירן [קודם לכן דיבר אובמה על מו"מ מדיני בלא שהציב מגבלת זמן ברורה];

8) נתניהו הצליח לבלום התלכדות מצד מדינות באירופה מאחורי דוח גולדסטון [על-אף החשד לפשעי מלחמה שביצעה ישראל במבצע עופרת יצוקה, י.י.] ואף הצליח להביא לביטול דיון שכבר נקבע במוסדות האו"ם;

9) נתניהו הצליח להוביל ובפועל לכפות על אבו מאזן התחלה של שיחות מדיניות בלא תנאים מוקדמים;

10) נתניהו הצליח להשיג קלטת המצביעה על מצבו האמיתי של החייל השבוי גלעד שליט, מה שמאפשר עתה מו"מ מתוך ידיעה על אודות מצבו של שליט [קודם לכן ניהלה הממשלה בראשות אולמרט מו"מ עם החמאס בלא שהייתה הוכחה ברורה בדבר מצבו האמיתי של שליט, י.י.].

כל ההישגים האלה אמורים היו לתפוס כותרות גדולות בעיתונות בישראל. גם בידיעות אחרונות. אך למרבה הצער, נראה ששינאה, צרות עין, ומעל הכל - אינטרסים עסקיים, הם שמובילים את ידיעות אחרונות לנקוט קו מערכתי מגמתי וחד-צדדי נגד נתניהו, שתכליתו: להחליש את נתניהו ולקרב ככל האפשר את הבחירות הבאות.

מדוע נוהגים כך עורכי העיתון הגדול במדינה? התשובה לכך טמונה, ככל הידוע, באינטרסים עסקיים. עיקרם: נתניהו לא סיפק את הסחורה. הוא לא נענה לדרישת ארנון מוזס, ולא הוביל את ידידו, שלדון אדלסון, לסגור את עיתון ישראל היום.

נתניהו לא נענה לבקשה/דרישה ואף לא נעתר גם לאחר שרעייתו שרה הוכפשה בידיעות אחרונות, וגם לאחר שברנע, כן-כן - שוב ברנע, הקדיש חלק מטורו בעיתון להכפשת ילדו של נתניהו שרק התגייס לצה"ל. הלחץ והיצר הרע אצל מוזס גברו באחרונה לאחר שאדלסון אישר לישראל היום להוציא מגזין שבועי (ביום שישי), מהלך שעלול לגרום נזק כספי עצום לעיתונים בסוף השבוע, ובעיקר לידיעות אחרונות.

על-רקע זאת אין פלא שפרשן החצר של אולמרט - שהתרגל לכתוב כזבים בתקופת אולמרט במטרה לחלצו מכתב אישום, מרשה לעצמו לכתוב עוד ועוד הבלים נגד נתניהו וממשלתו. מעניין אגב האם ברנע, שמשמש בפועל ככלי שרת, מקבל בונוס תמורת פרופגנדה מגמתית.