"המערכה היא לא רק על יו"ש"

בנט, אב לשלושה תושב רעננה, הוא בעל תואר במשפטים. במהלך שירותו הצבאי היה לוחם בסיירת מטכ"ל ומפקד פלוגה ביחידת מגלן. לפני למעלה מעשור היה ממייסדי חברת ההיי-טק 'סאיוטה', ובה כיהן כמנכ"ל עד למכירתה כעבור שש שנים, תמורת 145 מיליון דולר. אחר כך עמד בראש לשכת יו"ר הליכוד דאז נתניהו במשך כשנה וחצי. בתחילת 2008 פרש בנט מהתפקיד. ההערכות לסיבת עזיבתו נעו אז בין כעס של נתניהו לאחר דוח וינוגרד על אסטרטגיית התגובה המפלגתית שלא הוכיחה את עצמה, ובין מעורבות של שרה נתניהו בפיטורין. בנט עצמו, כמו גם אנשי הלשכה, הכחישו בזמנו את כל הניחושים הללו. הוא שב לתקופה קצרה לעולם ההיי-טק כמנכ"ל חברת ההזנק 'סלוטו', תפקיד שממנו פרש לטובת מועצת יש"ע.

אגב, מאז ההיי-טק בנט סיגל לעצמו הרגל לעבוד בעמידה. במקום מכתבה רגילה, יש במשרדו מעין סטנדר מורחב, שדווקא מתחבר מאוד לאנרגטיות שזורמת ממנו. מבחינת בנט, קרוב לשנתיים בתפקיד המנכ"ל הן קדנציה מרשימה באורכה ואין סיבה שלא להמשיך הלאה. יש לו אפילו כבר תוכניות חשובות להמשך הדרך.

המפתח לשינוי ברוחה של המדינה, משוכנע בנט, נמצא בידי תושביה. "נכון שכרגע רוב הקלפים נגדנו. אבל מלבד מוקדי הכוח המשפטיים, התרבותיים והאקדמיים, ישנו עוד מוקד כוח קטן ונסתר שנקרא עם ישראל. בסקלה שבה 1 זה שמאל ו-10 זה ימין, העם נמצא על 7".

בנט מספר שבמהלך עבודתו במועצת יש"ע נערך סקר בידי גורמים מקצועיים שבחנו את רמת האהדה הציבורית לקבוצות שונות. התוצאות היו טובות מאלו שלהן קיוו. התברר כי לא רק שהמתנחלים כקבוצה נחשבים לאהודים והכיפות הסרוגות לאהודות מאוד, אלא ש'שלום עכשיו' קיבלה את ציון הפופולריות הנמוך ביותר. "לא סובלים אותם. זה המקום שבו עם ישראל נמצא. יש פה עדיין משהו בריא. בין כל תוכניות הריאליטי ולימודי הנכבה יש יצר בריא שפורץ וקיים, וצריך לרתום אותו. ויש לכך כלים. לכן הקמנו לפני שנה וחצי את 'ישראל שלי'. אתה רותם את בסיס הפירמידה כדי לשנות את השאר".

'ישראל שלי', המיזם המקוון שעליו חולשת עמיתתו לעבודה מתקופת לשכת נתניהו, איילת שקד, אכן תפס בשנה האחרונה תאוצה מרשימה ביותר. כל קריאה לפעולה של הקבוצה הציונית הזו ברשת נענית באלפי תגובות גולשים חיוביות.

הופתעת מההצלחה של 'ישראל שלי'?

"האמת שכן, אבל זה יכול לגדול עוד פי עשרה. כשמחברים את הפייסבוק יחד עם הדוא"ל, יש לתנועה כבר יותר מ-85 אלף חברים, ואפשר בהחלט לגרד את המיליון. יש מיליון אנשים בישראל שמוכנים לעשות 'לייק' או לשלוח מייל למען מדינה יהודית. אין לזה תקדים. זה ישנה את המדינה", הוא אומר. "הפוליטיקאים כבר סופרים אותנו. השרים סילבן שלום, משה יעלון וגדעון סער כבר התראיינו לישראל שלי".

יש לך תוכניות איך לממש את החזון?

"יש לי את המה, לא את האיך. אני לא יודע עדיין באיזה כלי. אבל נפצח את זה. זה בר-פיצוח".

הכי טבעי בפוליטיקה, לא?

"חייבים קודם לשנות את המגרש. המציאות היא שהפוליטיקאים חייבים להיבחר שוב, והתקשורת והשופטים לא. לכן הפוליטיקאים הרבה יותר חשופים ופגיעים. כדי לשנות את הדנ"א של מדינת ישראל צריך קודם כול להגדיר שזו המשימה. יש המון כוחות טובים שפועלים היום בשטח, כמו 'הפורום המשפטי למען ארץ ישראל', אגודת 'זכות הציבור לדעת', 'לאטמה'. בגדול צריך לרתום את הציבור ולפתוח את עיניו. זה הנשק הכי טוב שלנו".

אבל השמאל הקיצוני כבר יודע שהוא מפסיד בזירת תודעת הציבור, ולכן הוא פונה לאפיקים כמו בג"ץ, שמחליטים על הרס בתים במגרון ובשאר המקומות.

"נכון. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שמדינת ישראל היא המדינה היחידה שבה שופטים עליונים למעשה ממנים את עצמם. זה מצב הזוי. חבורת אהרן ברק, פרוקצ'יה, דורנר, נאור – מנציחה את עצמה. עד שלא תשונה השיטה נמשיך לראות אנשים כמוהם.

"אבל מה קורה, בא יריב לוין, שהוא חבר כנסת מעולה, מהמשובחים, מגיש הצעת חוק לשינוי שיטת מינוי השופטים כדי לתת יותר משקל לציבור – ומי הראשונים שיוצאים נגדו? ראש הממשלה, שר החינוך, ח"כים מהליכוד. החוק הזה הוא פי מאה יותר חשוב מרוב החוקים האחרים. מה יותר מעשי מליזום חוק שייצור גיוון ויעמיד בית משפט שמשקף את הציבור בצורה מאוזנת? הליכוד נבחר והוא מסרב לשלוט.

"מי שהכי מפחד ממאמרי המערכת בעיתונים זה הליכוד. אפשר בשנה הקרובה להעביר את החוק, זה לא בשמים".

וזה לא קורה.

"זו ליבת העניין. אני את נתניהו מעריך ומאוד אוהב. לבו במקום הנכון, אבל הוא מפחד להנהיג. צריך לעקור את הפחד הזה מהלב שלנו. אהוד ברק הוא לא רק נטול כוח פוליטי, הוא כוח פוליטי שלילי. אף אחד לא אוהב אותו. אז למה הדבר הראשון שביבי עושה הוא להביא את ברק אליו? אין לו צורך בו אבל הוא מפחד. הוא צריך את הלגיטימציה מהשמאל. ציפיתי ממנו וקיוויתי שכשהוא יעלה להיות ראש ממשלה הוא יסיט את ההגה, יוציא את מדינת ישראל מהנתיב הזה, ישַׁנה תפיסה. זו מנהיגות. הוא מנהל טוב, אבל לא מנהיג".

אמרת לו את זה?

בנט מחייך. "בשנה האחרונה הקשר שלי איתו לא במיטבו, כי אני מאוכזב ממנו בתחום בחירת השופטים וגם בתחום המדיני. ביבי נוהג בספינה שדוהרת לכיוון קרחון שנקרא מדינה פלשתינית. אם כל חטאת זה הנאום שלו בבר-אילן. שם נתניהו ריסק את העמידה המדינית שלו.

"הסתובבתי בניו-יורק לפני חצי שנה עבור מועצת יש"ע. אתה מגיע עם המפות והתמונות וכל החומרים המצוינים שהכינו כאן, וכולם אומרים לך - 'אתה צודק, אבל ביבי הוא מהימין והוא בעד מדינה פלשתינית'. הבנתי אז שלמועצת יש"ע אסור לבזבז שקל על פעילות בינלאומית, כי זה מגוחך. זה חסר משמעות כשראש ממשלה לאומי אומר שהוא בעד מדינה פלשתינית. אף טיעון לא יעזור לך. זה מתחיל כאן. הבעיות שלנו מתחילות אצלנו. זו תובנה שלא הייתה לי קודם".

יש היום דמות אחרת שיכולה להנהיג?

בנט מהסס בתשובה. על ההערה כי הוא יכול לומר שהוא עצמו מתאים לעניין הוא מגיב בתנועת ביטול. "השינוי במדינה והכנסת דמות מנהיגותית חייבים לקרות במקביל. בעתודה בליכוד יש אנשים טובים. אני לא רוצה להתחיל למנות שמות אבל במחנה הלאומי בכנסת יש אנשים שיכולים לעשות את זה. עם זאת, אף אחד לא יכול לבד. הם חייבים שינוי במגרש שנקרא מדינת ישראל".

המהפכה החברתית משתלבת בשינוי שאתה מדבר עליו?

"לדעתי המחאה מובילה לדברים נפלאים וציוניים, על-אף שלחלק ממנהיגיה יש כוונות פוליטיות לחלוטין. אני לא תמים. 'ישראל שלי' נטלה חלק ניכר בחשיפת המטרות של חלק ממנהיגי המהפכה. אני הכי לא סוציאליסט בעולם, אבל עליות המחירים שהיו אצל 'תנובה' אחרי שהיא נרכשה בידי 'אייפקס', זה עושק".

יש הבדל בין מחאת הקוטג' לרוטשילד. גם ביו"ש החרימו את הקוטג', אבל הרגישו לא נוח ברוטשילד.

"נכון, אבל יש קשר. המחאה אומרת לציבור - סופרים אותנו ואפשר לשנות. ועדת הריכוזיות הייתה מתפוגגת בלי רוטשילד. היו שוכרים לוביסטים נגדה וזה היה נגמר.

"מה, אני לא ראיתי שאלדד יניב אמר שזו כן מחאה פוליטית ושזה קשור לכיבוש ולהתנחלויות וכל זה? ראיתי את זה - אבל מה אתה עושה כשיש תופעה שמובילה לתוצאה מאוד ציונית, וכוונות חלק מראשיה הן מאוד שליליות? אם אתה עומד מהצד וזורק אבנים, אתה מוציא את עצמך מהכלל. הדרך הנכונה הייתה ליצור בידול מההנהגה הזו וליצור הנהגה אחרת. איציק שמולי למשל הוא אדם נפלא. הדעות הפוליטיות שלי ושלו אינן זהות, אבל הוא מוביל את המערכה. אז למה לא להיות שם?"

אלו תגובות קיבלת ביו"ש אחרי שהלכת לרוטשילד?

"מאוד מעורבות. היו קבוצות של חבר'ה מעלי ומעקורי גוש-קטיף שבאו והתייצבו במאהל והקימו מאהל משלנו. והיו גם הרבה אנשים שראו את זה בדיוק הפוך ממני – חשבו שמטרת המחאה היא פגיעה בימין ובמתנחלים, ואמרו שאני מתדלק אותם, שנתתי להם לגיטימציה. אני מבין את זה, אבל אסור לשפוך את התינוק יחד עם המים".

במועצת יש"ע כעסו?

"גם דני דיין היה ברוטשילד".

בינתיים, על כל פנים, הוא עדיין ביש"ע, ולמרות החזון הנרחב יותר שלו הוא גאה מאוד בתוצרי ההסברה המתחדשים שם כל העת. הוא מציג את המפה הפנורמית המפורטת שבה נראים בתי גוש דן והשפלה מיו"ש, ואת הסרטון האינטרנטי החדש המוציא את האוויר מהפחדות 'השד הדמוגרפי'. "את תראי, בתוך חודש יצפו בזה 200 אלף איש. כל מה שעושים כאן חשוב. חשוב להביא את יאיר לפיד לעלי, חשוב להוציא חומרים, אבל כמה שלא נביא אנשים חשובים לשתות יין ביקב פסגות או לטעום שמן זית במשק אחיה, אנחנו הולכים להפסיד אם לא נשנה את השדה כולו.

"למועצת יש"ע מטבעה יש מנדט לעסוק קודם בהצלת יו"ש. עושים כאן דברים טובים מאוד, וגם לובי פוליטי כמו שדולת ארץ ישראל בהובלת אורית סטרוק האגדית זה דבר אדיר. אבל אם נתמקד רק בזה, אנחנו הולכים להפסיד. מועצת יש"ע היא כנראה לא הכלי הנכון לשינוי הזה, וזה גם הגיוני".

למה בעצם יש צורך במועצת יש"ע?

"חד-משמעית, היום מועצת יש"ע שומרת על יו"ש, למרות כל הביקורות עליה. למיטב הניתוח שלי, פעילות מועצת יש"ע הייתה מרכיב קריטי בעצירת ההקפאה השנייה. בלי הפעילות, הלחץ הפוליטי, הקמפיין 'מילה זו מילה' שהעלינו, ההקפאה הייתה נמשכת עוד שלושה חודשים ואחר כך מתקבעת לתמיד. בנוסף, המועצה נספרת במרחב הציבורי. ביום שישי בערב לפני, אחרי הנאומים של נתניהו ואבו-מאזן באו"ם, מי שישבו באולפן ערוץ 2 הם ציפי לבני, סילבן שלום ודני דיין", אומר בנט, ומוסיף עוד משהו: "אנחנו רק בתחילת הדרך של מהפכת ההסברה. נפל האסימון לכל ההתיישבות שזה חשוב, אבל אסור שזה יבוא על חשבון ההתיישבות. אחרי הכול, אין תחליף לעוד בית ועוד בית שיוצרים מסה של 350 אלף מתיישבים ביו"ש".

אגב, למה אתה לא גר שם?

"אכן כֶּשל".