אני כותב רשימה זו בערבו של יום ה-23 ביולי. בסך-הכל רק 23 ימי הלנת שכר לעובדים החלשים ביותר ב
רכבת ישראל, כאשר גם אין להם מענה, נכון לשעה זו, מתי ישולם השכר, והאם לפחות תינתן מקדמה.
למי בדיוק לא שולמה משכורת חודש יוני ברכבת ישראל. למרבה הצער, לא שולמה המשכורת רק לכמה מאות עובדים זוטרים בתפקידי שמירה, ניקיון, קופאים ועוד נותני שירותים, העובדים ברכבת ישראל באמצעות חברות קבלן. הם ייצאו מחר ליום העבודה ה-24 ללא כל ידיעה מתי תשולם להם המשכורת.
כן, הם עובדים בחברה, שמפריטה כל חלקה טובה בגיבוי מוחלט של יו"ר הסתדרות העובדים,
עופר עיני, מי שהסיר את המכשול האחרון בדרך להפרטה.
כן, הם עובדים בחברה, שוועד עובדים נחוש בראשותה של
גילה אדרעי, עופר עיני ערף את ראשו. וועד, שלא היה עובר לסדר היום לנוכח הלנת שכר והתנהגות בוטה וגסת רוח של הנהלה כלפי הציבור החלש ביותר, המשתכר בקושי 4000 שקל לחודש . הברית עופר עיני ו
אורי יוגב ניצחה - אין כיום כתובת לעובדי הקבלן ברכבת ישראל, ששכרם מולן וזכויות אלמנטאריות ניטלות ממנו.
פירורי משכורת מול מדיניות ההפרטה
רכבת ישראל, מסיבות השמורות להנהלה, לא העבירה את סכומי הכסף הנדרשים לחברות הקבלן, וחברות הקבלן אינן משלמות את המשכורות לאנשים, כשמרביתם אינם חוצים את רף ה-4000 השקלים חדשים לחודש עבודה ברכבת ישראל.
להתדיינות הממושכת בין הנהלת הרכבת ובין חברות כוח אדם יש מי שמשלם בקיץ הלוהט של חודש יולי את מלוא המחיר - זה העובד, המועסק באמצעות חברות כוח אדם. שוועתם לכבשת הרש של פירורי משכורת עולה על שרטון של מדיניות, שמפריטה כל דבר שזז ברכבת ישראל, כולל שכרם של פועלים קשי יום.
הנהלת רכבת ישראל, עופר עיני ,"נציגם של העובדים", ושר התחבורה, ישראל כץ, אינם נרגשים מהעובדה הכואבת, שלקראת סוף חודש יולי אנשים קשי יום לא קיבלו עדיין את משכורתם, ולא נקבע עדיין מתי הם יקבלו.
קולו של מר עופר עיני נאלם ונעלם אל מול אטימותה של הנהלת רכבת ישראל, המנהלת את הויכוח שיש לה עם חברות כוח אדם על חשבון מציאות בלתי נסבלת של אי תשלום שכר לעובדים החלשים ביותר .
גיבוי ליצירת דה-לגיטימציה לאדרעי
אורי יוגב, מנהל רכבת ישראל, מצא בעופר עיני בעל ברית שמניח לו לבוא כל בוקר בשלוה למשרדו, כשהשומר בכניסה לא קיבל עדיין את משכורתו, המביישת אדם עובד, והפועלת שניקתה את המשרד לא קיבלה את משכורתה הדלה, ושניהם - השומר ופועל הניקיון - עובדים בסביבה, שאין בה ביטחון תעסוקתי, ואין בה גם את ביטחון לו זכאי כל אדם עובד, הזכות לקבל משכורת.
אל מול ההתנהלות המופקרת של מעסיק, והעדר כל מעש של הסתדרות העובדים, חסרה היום לפועלי הקבלן ברכבת ישראל נחישות של יושבת-ראש וועד עובדים כדוגמת גילה אדרעי, חסר ועד עובדים נחוש שלא יאפשר התנהלות פוגענית כזו בציבור עובדים חלש.
החטא הבלתי נסלח של עופר עיני הוא בנתינת גיבוי לגיטימי ליצירת דהלגיטימציה ורצח אופי למאבק נחוש וחסר פשרות של גילה אדרעי, מנהיגת עובדים המסורה לשליחותה, שהודחה ועימה כל חברי וועד העובדים.
סבלם של מאות עובדי הקבלן ברכבת ישראל הוא כתם בל יסולח למדיניות ההפרטה. זה כתם גם על מפלגת העבודה, המתיימרת בניקיון מוסרי של סוציאל-דמוקרטים, ולמעשה הם נושאים באחריות לתהליך ההפרטה ההולך ומתעצם ברכבת ישראל.
