|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סוף לגזענות ביהודה ובשומרון
|
דוח ועדת לוי מוקיע את המדיניות המפלה שהכתיבו יועצים משפטיים ביהודה ושומרון, השוללת מיהודים את זכות החזקה שהחוק מקנה להם בקרקע מעובדת חסרת בעלים, ומזכה פלשתינים באופן אוטומטי בסכסוכי קרקעות עם יהודים. אבל גם אם יאומץ הדוח, לחקלאים שנאלצו לאחרונה לעקור את מטעיהם זה כבר יהיה מאוחר מדי
|
|
התלבטות קשה. תא"ל מוטי אלמוז
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מייקל לסנס, שלצורך נישולו מהקרקע שעיבד שונו נוהלי 'צו שימוש מפריע': "הייתי מוכן לתת את העצים כפיצוי לערבים, אם היה מוכח שהשטח שלהם, אבל השופטת ביניש התעקשה שהוא יעמוד ריק. העיקר שיהודי לא יעבד אותו. אני לא נער גבעות. אני אדם מיושב, ופשוט לקחו לי דבר שעבדתי עליו שנים" | |
|
|
|
|
|
|
מחזה אבסורד חקלאי התרחש בשבועות האחרונים סמוך לקדומים שבשומרון. עצי זית רבים נעקרו בלב דואב ממקומם בידי החקלאי שנטע וגידל אותם, הועברו לחלקה לא מרוחקת וניטעו בה מחדש. "ההעברה הזו עלתה לי עשרות אלפי שקלים, ועשינו אותה למרות שהאדמה שהעצים היו נטועים עליה לא שייכת לאיש ואני עיבדתי אותה במשך שנים", אומר מייקל לסנס, תושב קדומים. הסיפור של לסנס נובע מעוול משפטי ושמו 'צו שימוש מפריע', שבדוח ועדת אדמונד לוי שהתפרסם לאחרונה מכונה "צו דרקוני" ש"שיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו". הצו הוא כלי משפטי המאפשר למנהל האזרחי לפעול נגד מי שמשתמש בקרקע שאינה אדמת מדינה גם בהיעדר תלונה של מי שטוען לבעלות עליה - בטענה שהדבר עלול להפר את הסדר. כעשרה צווים כאלו הוצאו בשנים האחרונות ביו"ש, כולם נגד חקלאים יהודים. לסנס, שרברב ובשעות הפנאי חקלאי, החל לעבד את החלקה המדוברת בשנת 1996, עת היה מדריך חקלאי במדרשת שומרון הממוקמת בשבי-שומרון. "גידלתי שם תלתן, עצי לימון ובוסתן וגידולי שדה אחרים". בשנת 2006 החליט לסנס יחד עם סגן-אלוף ב(מיל.) אורי מדר לנטוע בחלקה עצי זית. לדברי לסנס הושקעו בנטיעת הזיתים במקום כ-100 אלף שקלים. "לפני שנכנסתי לשטח לא היה שם כלום. סתם ערמות אבנים ומזבלה. ברגע שנטעתי עצים - קיבלתי צו שימוש מפריע". הצו נגד לסנס הוצא בעקבות פנייתו של עורך הדין מיכאל ספרד מארגון השמאל 'יש דין' ושלושה פלשתינים שטענו תחילה לבעלות על החלקות. כהוכחה לטענתם הציגו שטרי מָאליה (קבלות ירדניות על תשלום מס) של חלקות שכלל אינן נמצאות במקום המדובר. לסנס הגיש למנהל ערר על הצו, אך זה נדחה. יחד עם עו"ד דורון ניר-צבי פנה לסנס לוועדת העררים הצבאית ודרש לקבל זכויות על הקרקע בשל העיבוד ארוך השנים שלו במקום, כפי שקובע החוק העות'מאני. ועדת העררים קיבלה את טענתו של לסנס, אולם עו"ד ספרד פנה בתגובה לבג"ץ. שם, המשיב לעתירה מטעם המדינה היה ראש המִנהל האזרחי הקודם, כיום דובר צה"ל, תת-אלוף פולי מרדכי. הלה הצהיר בתשובתו כי צו השימוש המפריע יעודכן, כדי שיכניס תחת כנפיו גם את לסנס: הטווח הרטרואקטיבי שלו יגדל משלוש שנים לחמש. כל שינוי בסוג הגידולים בקרקע (מלימון לזית, במקרה של לסנס), יתחיל את הספירה מחדש. בעקבות השינוי החליטה שופטת העליון לשעבר דורית ביניש כי לסנס מחויב לעזוב את החלקות ולעקור את העצים שניטעו שם. ההארכה הרטרואקטיבית של השימוש בצו פגעה קשות בחקלאי נוסף, משה דויטש מסוסיא. לפני יותר משנה עקרו דחפורי המִנהל אלפי שתילי גפן שנטע דויטש. הגפנים ניטעו ארבע שנים קודם לכן. השינוי בצו הכניס את גפניו של דויטש תחת כנפי תחולתו. "אני מעבד את הקרקע כבר 15 שנים", אמר אז דויטש. "לפני כן לא היה שם כלום. לא היה אף אחד שטען שזה שלו. עבדנו בשטח הזה לאור יום במשך 15 שנה, ועימות אחד לא היה שם במשך כל השנים, עד שהגיעו האנרכיסטים והשמאלנים. ברגע ששתלתי את הכרם הגיעו פעילי שמאל וערבים והתחילו לעשות בעיות. אין להם בעלות על השטח. גם המאליה שהם הראו מדברת על שטח שנמצא בכלל מעבר לכביש". גם כאן, דובר בהפסד כספי לא מבוטל. "בענף היין מעריכים עלות שתילת דונם ב-12 אלף שקלים, וכאן מדובר ב-15 דונם. יש גם תחשיב של יבול עתידי שלא יהיה", מפרט דויטש, אך מוסיף שלא הכסף הוא העניין. "בואו ותראו את ערמות האבנים שסיקלנו מהשטח ותבינו שלפני כן לא היה שם כלום". |
|
|
|
|
| ראש המנהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, בעדותו לפני ועדת לוי: "המצב הוא שבסכסוכי קרקע ביו"ש דורש ממני היועץ המשפטי לאמץ את השקפתם של המשפטנים אפילו במקרים שבהם ההתלבטות היא קשה ואני איני שלם עם החלטתם" | |
|
|
|
על כאב הלב הכבד של לסנס ודויטש נשבה לראשונה מעט רוח רעננה בשבוע שעבר, עם פרסום הדוח לבחינת מעמד הבנייה ביהודה שומרון, של הוועדה בראשותו של שופט העליון בדימוס, אדמונד לוי. עו"ד דורון ניר-צבי, שייצג את לסנס וגם את דויטש, אומר כי אומנם לשניים הללו הדוח כבר לא יעזור, שכן העקירה נעשתה, "אבל כולי תקווה ואמונה שמסקנות הדוח יאומצו. באו שלושה משפטנים מכובדים מאוד, מהשורה הראשונה של אנשי המשפט, וחשפו את השיטה". דוח לוי, כאמור, תוקף את צו השימוש המפריע במילים קשות. "נראה כי הוגי הצו שמו לעצמם מטרה – למנוע מההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון להרחיב את גבולה, ונדמה כי המרצע יצא מן השק... כאשר הורחבה הסמכות לדרוש פינוי של מי שלהחזקתו בקרקע טרם מלאו חמש שנים". לדבריו של ניר-צבי, חשיבות הדוח מתבטאת גם בכך ש"זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים קצת מחשבות מאחורי הפרגוד, כמו זו של ראש המנהל האזרחי שאומר שכופים עליו דעות של משפטנים שמוטים לכיוון הפלשתינים". ניר-צבי מתכוון לעדותו של תת-אלוף מוטי אלמוז, ראש המנהל האזרחי, המצוטט בדוח כאומר: "המצב הנוכחי (הוא) לטובת הפלשתיני, שכן הנוהל הוא שכל פלשתיני יכול להציג כל ראיה שהיא, ואם הישראלי אינו מראה נייר (קרי חוזה) הישראלי יוצא מן השטח. ברירת המחדל היא יתרון לצד הפלשתיני". על כך כותבים חברי הוועדה כי "נוסף לעובדה שדברים אלו מצביעים על חוסר שוויון מול הגורם המחליט בסכסוך על קרקע, מתברר גם כי על-אף שהסמכות מכוח הדין נמסרה לראש המנהל האזרחי, בפועל ההחלטות בסוגיות של זכויות בקרקע אינן מתקבלות על ידו אלא על-ידי אנשי הייעוץ המשפטי שאינם כפופים לו מבחינה פיקודית". ובמילותיו של אלמוז: "המצב הוא שבסכסוכי קרקע ביו"ש דורש ממני היועץ המשפטי לאמץ את השקפתם של המשפטנים אפילו במקרים שבהם ההתלבטות היא קשה ואני איני שלם עם החלטתם". כך לגבי צו שימוש מפריע, שאלמוז נמנע בחודשים האחרונים מלחתום עליו. לפני כארבעה חודשים התפרסם ב'הארץ' מכתב שבו נוזף היועץ המשפטי של פיקוד מרכז, אלוף-משנה אלי בר-און, בראש המנהל, תת-אלוף אלמוז, על כך שהוא נמנע מלחתום על צווי שימוש מפריע. "השימוש בצו מהווה כלי חיוני להתמודדות עם סכסוכי קרקעות באזור, ויש בהפעלתו המהירה והמבוקרת כדי להפחית את מספר הסכסוכים ועוצמתם", כתב בר-און על-פי הפרסום. "איננו מקבלים את הימנעותך מהפעלת סמכויותיך. לטעמנו, יש בהימנעות זו משום התנערות מחובותיך הנובעות מדרישות המשפט הבינלאומי".
|
|
כידוע, מכיוון שמדינת ישראל לא סיפחה מבחינה חוקית את שטחי יהודה ושומרון, הממשל הרשמי באזור הוא צבאי, והריבון בשטח הוא אלוף פיקוד המרכז. בשנת 1981 החליטה ממשלת ישראל להקים ביהודה ושומרון מנהל אזרחי, שיהיה מופקד על "המנהל התקין והסדר הציבורי של האזור". בראש המנהל הוחלט להעמיד קצין בדרגת תת-אלוף.
עובדה זו, אגב, השפיעה עמוקות על אירוע שעלה לכותרות, ההכרעה בזכות ההכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כבאוניברסיטה. מכיוון שחוק המועצה להשכלה גבוהה אינו חל באופן רשמי ביהודה ושומרון, והמועצה סירבה בזמנו בטענה זו לעסוק במוסדות הממוקמים שם, הוקם גוף נפרד, מל"ג יו"ש, שבאופן פורמלי נתון לסמכותו של אלוף הפיקוד. ההחלטה גרמה לשמחה רבה באזור, אך עדיין יש במצב המשפטי הזה מן האבסורד.
היועץ המשפטי לאיו"ש הוא באופן רשמי יועצו של אלוף הפיקוד, ולכן אינו נמצא תחת פיקוד ראש המנהל האזרחי. נציגי ההתיישבות טוענים כבר כמה שנים כי המדיניות באזור נקבעת בפועל בידי היועצים המשפטיים הללו. בצלאל סמוטריץ' מארגון רגבים אומר כי בעיניו "יועמ"ש איו"ש הוא האיש הכי חזק בפיקוד מרכז ובמנהל האזרחי. היועמ"ש כפוף לפרקליטות המדינה, ושם מתנהל בשנים האחרונות שיח שהוא פוליטי לחלוטין. העולם אימץ את הנרטיב הפלשתיני מסיבות שהן פוליטיות-מדיניות ולא משפטיות, ולדעתנו המדינה (קרי הזרוע המשפטית המייצגת אותה, הפרקליטות. הכ"ח) אימצה את זה גם כן".
כזו הייתה למשל העתירה שנולדה מהמקרה של לסנס, וזכתה לכינוי 'בג"ץ עיבוד וחזקה'. המדינה עתרה נגד אחד ממוסדותיה היא, ועדת העררים הצבאית של המנהל האזרחי, ותבעה כי לא תעמוד ללסנס (ולחקלאים היהודיים בכלל) זכות חזקה על קרקע לאחר עיבוד שלה במשך עשר שנים בלי שהיו לה תובעים, כפי שמורה החוק העות'מאני.
בעתירה מוסבר כי "בעקבות מלחמת ששת הימים עזבו תושבים פלשתינים רבים את האזור, והם עתה נפקדים... נפקדים אלה אינם יכולים להתגונן מפלישות וגזל", ולכן, על-פי העתירה, על המדינה לשמור על זכויותיהם של הפלשתינים שעזבו ב-67', כמו גם על אלו של פלשתינים שמסיבות ביטחוניות הגישה אל שטחים מסוימים נמנעה מהם בשנים האחרונות – ולהתעלם מזכות החזקה לאחר עיבוד.
כן הביאו העותרים את עמדת המשפט הבינלאומי, וטענו כי "המקור לסמכותו ולכוחו של המפקד הצבאי באזור (יו"ש) מצוי בכללי המשפט הבינלאומי הפומבי. סמכויותיו של המפקד הצבאי הן זמניות בלבד... עליו להביא בחשבון כי שהותו בשטח היא זמנית". בג"ץ בראשות השופטת ביניש נענה, ופסק כי יהודים לא יוכלו לטעון לבעלות על קרקע ביו"ש על סמך עיבוד בן עשר שנים.
|
|
כעת, לאחר שדוח השופט לוי חזר על העמדה הרשמית המסורתית של מדינת ישראל כי אין כאן שטח כבוש, מקווים בימין כי המסקנות שלו יאומצו ובמהרה. "אנחנו דורשים מראש הממשלה לאמץ את כל החלק האופרטיבי של הדוח, ככתבו וכלשונו", אומר סמוטריץ'. "שהלוגיקה בנוגע לקרקעות תהיה כי מדובר בסכסוך קנייני רגיל, כמו בכל מקום אחר בעולם".
עוד דורש 'רגבים' "להאריך את כתב המינוי של הוועדה, כדי שתוכל לדון בנושאים שהיא טרם הספיקה לדון בהם ולגבש המלצות נוספות. זה דוח מקצועי ומקיף שנכתב בידי משפטנים בעלי שם. בעדות שלנו בפני הוועדה הסברנו איך כל המדיניות של המנהל האזרחי מושתתת על התפיסה שיו"ש הם שטחים כבושים, התיישבות ביו"ש אינה חוקית, והפלשתינים הם תושבים מוגנים שחובה לשמור עליהם – ולכן, אם יש סכסוך קרקעות בין תושב יהודי לפלשתיני, זה לא סכסוך בין שניים שווי זכויות אלא בין אחד שנחשב מראש בלתי חוקי לבין אדם מוגן".
על כך נכתב בדוח לוי כי "אם הגישה המשפטית הזו" שהוצגה לוועדה הייתה נכונה, "כי אז היינו מצווים לסיים את מלאכתנו על-פי כתב המינוי, שהרי בנסיבות אלו לא נוכל להמליץ על דרך להסדרת מעמדם של היישובים".
לסנס מוסיף: "הייתי מוכן לתת את העצים כפיצוי לערבים, אם אכן היה מוכח שהשטח באמת שלהם, אבל השופטת ביניש התעקשה שהשטח יעמוד ריק, העיקר שאני או יהודי אחר לא יעבדו את האדמה. זה בכלל לא קשור לערבים. אלה מלחמות היהודים. אני לא נער גבעות. אני אדם מיושב, ופשוט לקחו לי דבר שעבדתי עליו שנים. אבל אני עוקב אחרי האדמה. בכל שבוע אני בא לראות אותה, ואני מקווה שאחרי הדוח של לוי השפיות והנורמליות יחזרו למדינת ישראל ויהיו לנו זכויות שוות לאלה של הערבים".
|
|
| תאריך:
|
25/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2012
|
|
הודיה כריש-חזוני
|
|
סוף לגזענות ביהודה ובשומרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לאיסלם נאצי רצחני
|
25/07/12 12:26
|
|
|
|
2
|
|
קלי
|
25/07/12 23:43
|
|
|
|
3
|
|
ירון זכאי 1
|
26/07/12 12:57
|
|
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
26/07/12 13:56
|
|
|
|
5
|
|
שמשקרים בבה"מ?
|
26/07/12 17:51
|
|
|
|
6
|
|
עובדיה הוכמן
|
27/07/12 08:23
|
|
|
|
7
|
|
נחום שחף
|
14/09/12 09:42
|
|
אולגה וינטנברג הייתה החברה המבוגרת ביותר במשלחת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי, בת 30. היא הגיעה למקום ה-19 בזריקת דיסקוס, 35.79 מטר. הישג לא מרשים, כמו של כל הספורטאים הישראלים האחרים, כמעט.
|
|
|
|
|
שבעה מחברי משלמת הספורטאים לאולימפיאדת הלסינקי התראיינו היום (24.7.12) לידיעות אחרונות, וסיפרו על חוויותיהם. אחד מהם היה פרופ' אוריון גלין-גלר, אז בן 24, שייצג את המדינה בזריקת דיסקוס , והגיע למקום ה-32. רגע, מי זה? ברשימת משתתפי האולימפיאדה אין שם כזה! אה, נכון. שמו אז היה אורי גלין. מדוע שינה את שמו? האם עם או בלי קשר לתאונה הקטלנית שבה היה מעורב, שאינה נזכרת בכתבה?!
|
|
|
|
|
אנשים רבים מנצלים את חודשי העונה החמה, טרום פתיחת שנת הלימודים, לשיפוץ הבית או העסק. זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לשפר את מראה הדירה ואת רמת החיים הכללית. אולם מצד שני, התנהלות לא נכונה אל מול בעלי מקצוע עלולה להוביל לחריגה בהוצאות ולהפוך את השיפוץ לסיוט גדול. לכן, כדי למנוע תקלות והפתעות בהמשך, מומלץ להגיע אל השיפוץ לאחר תכנון ומחשבה מעמיקה. איך עושים זאת?
|
|
|
|
|
והשבוע נגיד מזל טוב למזל החודש - מזל אריה
|
|
|
|
|
כשאורהאן פאמוק התראיין ב-2004 לניו-יורק טיימס, על-ידי אלכסנדר סטאר, פאמוק סיפר לסטאר מדוע כתב את הרומן הפוליטי "שלג"  הרומן הפוליטי של פאמוק הוא תוצר של הזדהות עם דילמות פוליטיות במדינתו ויחד עם זאת, במיומנות יוצאת דופן, מצליח פאמוק להפריד בין כתיבה ספרותית לבין אמירות פסקניות על מהות הדמוקרטיה בארצו
|
|
|
|
|
