שלוש שנות מאסר על שוחד

בעת שכיהן כשר המשפטים היה צבי הנגבי מעורב בפרשת בר-און חברון, בה נטען כי הטעה את הממשלה ואת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקשר לעמדתו של נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, באשר למינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כנגדו כתב אישום בעניין זה.

בשנת 2004 פרסם מבקר המדינה דוח חמור על המינויים הפוליטיים שביצע הנגבי בהיותו השר לאיכות הסביבה, ובעקבותיו נפתחה חקירת משטרה שהביאה להתפטרותו מתפקיד השר לביטחון הפנים. כתב האישום נגדו הוגש בשנת 2006, ובשנת 2010 זוכה הנגבי בידי בית משפט השלום בירושלים מאשמות שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים, וניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה; הוא הורשע במתן עדות שקר בפני מבקר המדינה. הנגבי נדון למאסר על תנאי ונקבע שבמעשיו היה קלון, ובעקבות זאת התפטר מהכנסת. בשל שביתת הפרקליטים בסוף 2010 לא הגישה המדינה ערעור על זיכויו.

אורי בלאו פרסם בשנת 2009 בעיתון הארץ תחקיר על פעילות צה"ל בשטחים, ובחקירה התברר שהסתמך על מסמכים סודיים שגנבה ענת קם מלשכת אלוף פיקוד המרכז. המדינה ובלאו הגיעו להסכם לפיו יחזיר את 50 המסמכים שבידיו. ואולם, לאחר מכן התברר שבלאו שמר העתקים של המסמכים וכי בפועל קיבל מקם 1,800 מסמכים - רבים מהם בסיווג סודי וסודי ביותר. בלאו נמלט ללונדון וחזר ארצה לאחר כשנה בעקבות הסכם עם המדינה להשבת המסמכים. הוא הועמד לדין ובמסגרת עסקת טיעון הורשע בהחזקת ידיעות סודיות. המדינה ביקשה להטיל עליו ארבעה חודשי עבודות שירות.

ענת קם שירתה בשנים 2007-2005 בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז, שם העתיקה בצורה שיטתית לדיסק און קי 1,800 מסמכים - חלקם הגדול בסיווג סודי וסודי ביותר. לאחר שחרורה מסרה את המסמכים לעיתונאי אורי בלאו, שפירסם על בסיסם תחקיר על פעולות צה"ל בשטחים. בחקירה בעקבות הפרסום נתגלה שקם היא מקור המסמכים והיא הועמדה לדין. קם הורשעה באיסוף והחזקת ידיעה סודית ומסירת ידיעה סודית ללא היתר ונדונה לארבע וחצי שנות מאסר. ביהמ"ש קבע, כי היא פעלה בצורה מכוונת ממניעים אידיאולוגיים. ערעורה על חומרת העונש תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.

יעקב אפרתי שימש בשנים 2001-1999 כמנכ"ל משרד התשתיות, שהיה הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, ובשנים 2008-2001 כמנכ"ל המינהל. המדינה טוענת בכתב האישום בפרשת הולילנד, כי הוא קיבל - באמצעות ש"ד ומאיר רבין - שוחד בסך 45,000 שקל מדני דנקנר תמורת סיועו בהפרשת קרקעותיה של חברת תעשיות המלח בעתלית. בכתב האישום נאמר, כי לפחות 245,000 שקל שהעביר דנקנר לרבין נועדו לתשלום שוחד לאפרתי, אך לא נאמר מה עלה בגורל היתרה.