צביעות לא רק מפקד מחוז ירושלים,
ניסו שחם, שרוממות
הדרת נשים וערכי מוסר בגרונו, כמי שהעלה את הנושא לסדר היום המשטרתי (זוכרים?), אך הוא נתפס בקלקלתו בהטרדת נשים - הוא סמל הצביעות.
עם כל הכבוד, דומה שגם החברה החילונית, שיצאה בעליהום ציבורי ותקשורתי חסר תקדים נגד הדרת נשים במיגזר החרדי, לוקה בצביעות זו. ואל תתנו לעוּבדות לבלבל אותה. שהרי על-פי הסטטיסטיקה, כל אישה שנייה בחברה מוטרדת על-ידי גברים.
ואולי שחם, כמו החברה בכללה, הם הגירסה המודרנית של הפילוסוף היווני סוקרטס, המטיף הנודע למוסר, שכאשר נתפס במעידתו על חם, אמר: "עכשיו אני סוקרטס האדם, לא הפילוסוף". וכל מילה נוספת מיותרת.
איפה הפרופורציות? בשעה שהתקיימו תחרויות האולימפיאדה, התרחש אירוע אדיר בעולם היהודי: חגיגות סיום לימוד הש"ס בארץ ובתפוצות. זאת לאחר מחזור של 7 שנים, שבו יהודים מכל רובדי החברה ברחבי העולם, דתיים וחילונים, לומדים אותו דף יומי.
מיליוני לומדים, כידוע, אינם טועים. ובכל זאת, בעוד תחרויות הספורט זכו לסיקור תקשורתי רחב ובלתי פוסק, הרי למרות המאורע המרגש, חגיגות סיום הש"ס זכו בקושי לאיזכור בחדשות. השאלה היא מה קרה לנו? לאן נעלם ניצחון הרוח על הגוף של עם הספר? היכן קול יעקב?
משתלם להיות בריא בצד ההכנסות לאוצר המדינה, מיסוי האלכוהול, הסיגריות והמזון השמן, מוכיח שלא בריא וגם לא משתלם. אחרי מגמת התזונה הבריאה, המתפשטת מצה"ל, דרך הכנסת, ועד לבתי הספר (על-פי החוק המחייב את המזנונים למכור אוכל בריא בלבד) - הטלת המס הצפוי על מזון משמין, הייתה רק שאלה של זמן. דומה שזוהי התשובה הניצחת נגד מגיפת ההשמנה הפוקדת את האוכלוסיה בישראל ובחברת השפע המערבית בכלל.
המלחמה נגד ה'ג'אנק פוּד', כמו גם נגד העישון והשתיינות, והכנסת המזון הבריא מגיל צעיר בכל רובדי החברה, תצמצם את התחלואה ובכך תחסוך כסף רב של עלוּיות טיפוליות לקופה הפרטית והציבורית. ובא לציון גואל.
מחאה מזוייפת מישהו עוד זוכר את הפגנת חצי המיליון? דומה שהמחאה החברתית לא ממריאה השנה. ומה הפלא? יותר ויותר מוכח אופייה הפוליטי. קיש הליכודניק, רחמנא ליצלן, מודח הפעם במוצָ"ש מהבמה. והפוליטיקאי
יאיר לפיד, שהיה שם על תקן הטרמפיסט התורן, כבר אמרנו?
אי-אפשר להתעלם גם מהפילוג המעמיק והולך השנה בין קבוצות המחאה השונות, כמו מאופייה האלים. כל אלה מוכיחים עד כמה המחאה היא מזוייפת ולא אמיתית. והעם מצביע נגד ברגליים.
אי-אפשר לשקר לכל הציבור כל הזמן.
ג'קי, תן חיוך ג'קי לוי יצא בהתקפה חסרת הומור נגד הפשקווילים בני ימינו, שמעטרים את קירות שכונת
מאה שערים. הוא כנראה לא קרא את הפשקוויל, שהופיע לאחרונה, נגד מפקד מחוז ירושלים, ניסו שחם. וזה לשונו: "אשריך שנתפסת על הדרת נשים".
אחרי שניסו, כזכור, נשא את דגל הדרת נשים נגד החרדים באוטובוסים, ואפילו בקלפי, והעלה את הנושא לראש סדר היום המשטרתי, הוא נתפס בקלקלתו כשמכנסיו מופשלות. תודו כרזה בול. ישר ולעניין. שנון, קצר וקולע. מוח מבריק של יחסי ציבור וסאטירה במיטבה. אז תן חיוך, ג'קי, לא?
המורשת לא מתה דומה כי למרות שהרב אליישיב, מנהיג העדה הליטאית, שנפטר לאחרונה, היה איש חסר פשרות בעמדותיו האישיות נגד הצבא והציונות, הוא קיבל במאור פנים את כל באי ביתו, ללא הבדל דת, השקפה ומין (השרה לימור ליבנת זוכרים?).
יתר על כן, אף שהרב זצ"ל הכתיב במידה רבה את סדר היום הפוליטי בישראל, בסוגיות דתיות בוערות שונות, הוא עצמו כאישיות תורנית התרחק מפוליטיקה.
ואחרון אחרון: לכל אלה החוששים מפני אובדן דרך בעדתו, בעקבות החלל שהותיר הרב, אל דאגה. נהפוך הוא: דמותו הייחודית תשמש מופת לרבים ללכת בדרכיו. בדיוק כפי שקרה אחרי פטירת הרבי מלובביץ', המשמש מודל חי לחסידיו להתחזקות רוחנית, וכל החששות לפריקת עול התורה התבדו. מורשת הרב הענפה לא מתה. היא חיה לנצח בקרב ממשיכי דרכו כבר אמרנו?
די לספורט הלאומי אינני יודעת מה גורם לאנשי ביטחון לשעבר לפטפטת מיותרת בנושאים שהשתיקה יפה להם, והלהיט הפעם - הפצצה האירנית. האם זו העובדה שנצרו לשונם שנים רבות בתוקף תפקידם. או האם עודף המלל התקשורתי - בעיקר בגלל התקשורת האינטרנטית - משפיע גם עליהם. ואולי הריצה העתידית לפוליטיקה היא שמניעה אותם (ומופז כמשל) לברברת? מכל מקום דומה שהמרוץ על הפטפטת הפך לספורט לאומי דווקא בקרב מי שההגנה על בטחון המדינה אמורה להיות יקרה לליבם. ודומה שכל המרבה הרי זה משובח.
והשאלה היא, האם הם אינם מודעים לנזק הביטחוני שהם גורמים למדינה במו פיהם? מי עוד זוכר שבעבר לא רק נושאי ביטחון היו חסויים, אלא גם הדמויות שמאחוריהן במוסד שמשכו בחוטים? למרות מאבקי האגו בצמרת הביטחונית, הגיעה השעה שיזכרו שהשתיקה היא צורך ביטחוני, וישימו מול עיניהם את טובת המדינה בלבד, הגוברת על כל אינטרס אישי או פוליטי. ויפה שעה אחת קודם.
