היוֹרה המורה

בתי המשפט בארץ, ומהנדסים רבים המתמנים כמומחים מטעמם, נדרשים לתת פתרונות למצוקות דיירים עקב נזקי רטיבות, חדירת מים, עובש, קילופי טיח וסיד, פטריות, ועוד נזקים תברואתיים, אסתטיים ובטיחותיים שנגרמים כתוצאה ממים ("האויב השקט" כפי שמכנים אותם בעלי מקצוע).

השם הכולל לנזקים אלה השגור בפי כל (משפטנים, ומומחים-מהנדסים כאחד) הוא: ליקויי רטיבות.

האומנם?!
היש בכלל דבר כזה: "ליקויי רטיבות"?
ואם יש - לְמה הכוונה??

אין ספק כי מים יכולים לגרום לנזקים, אבל נזקים אלה אינם תוצאה של ליקויים במים או ליקויים ברטיבות המים, שכן מים - מטיבם ומטבעם... רטובים.

העובדה שהמים רטובים - אין משמעה שהמים לקויים, והעובדה שהרטיבות היא בעצם מים - לא מלמדת על ליקויים ברטיבות המים...

לפיכך, היות שלא הרטיבות היא הסובלת מלקויים, הרי שלא מדובר בליקויי רטיבות אלא בליקויים אחרים שתוצאתם - רטיבות, ואלה הם: ליקויי איטום!

לאבחנה זו, או ליתר דיוק, לחוסר אבחנה זו שבין ליקויי איטום לליקוי רטיבות (לכאורה, שכן כבר אמרנו שאין דבר כזה "ליקויי רטיבות"), יש השלכות משפטיות חמורות אשר לא אחת גורמות לעיוות דין משווע ולפגיעה בזכויות דיירים ובאיכות הבנייה בארץ, כפי שיובהר להלן:

נניח שבמהלך החורף, תוגש תביעה של דיירים המתלוננים על "ליקויי רטיבות" שחודרים מגג הבניין לתוך חדרי מגוריהם ובית המשפט ימנה מומחה מטעמו שיגיע לבדוק את הדירה בחודש אוגוסט. סביר להניח שאם יבדוק המומחה קיומה של "רטיבות" בחודש אוגוסט, הרי זו לא תהיה קיימת, שכן עד אז היא - תתייבש. לכל היותר יראה המומחה סימנים לרטיבות-עבר, ואולי אף יציין זאת במפורש (שברטיבות-עבר מדובר). כלומר, המומחה יכתוב שבמועד בדיקתו אין רטיבות, אף שיש סימנים ל"רטיבות-עבר".

פסק הדין שיינתן יורה על דחיית התביעה, שכן המומחה ציין שלא ראה רטיבות ואם לא ראה רטיבות אז לא הוכחה טענת התביעה.

לכל היותר יינתן פיצוי כספי זעום על צביעה מחדש של האזור בו יש קצת קילופי סיד וטיח [סימני רטיבות שהתייבשה.

לאחר מכן יבוא שוב החורף - ועמו הרטיבות!

ואולם - אם יידרש המומחה לבדוק את ליקויי האיטום בגג - או אז גם אם יגיע בקיץ ולא יראה רטיבות אלא את האיטום הלקוי - הוא יגלה את הסיבה לרטיבות בחורף, ויינקט הפתרון הנכון והראוי והוא: איטום הגג על-פי התקן.

להבהיר, אין לסמוך על יושרם ו/או על מקצועיותם של המהנדסים המתמנים לא אחת מטעם בתי המשפט, שיקבעו קיומם של "ליקויי רטיבות" על סמך ליקויי איטום, שכן לרוב יסתפקו אלה בחיפוש סימני רטיבות בלבד כדי לקבוע אם קיימת או לא קיימת רטיבות, תוך זניחת בדיקת ליקויי האיטום.

מבחינה זו, רמתם של מומחים אלה היא כרמתו של ילד בכיתה ד', שרואה רטיבות בעין הבלתי מקצועית שלו וקובע כי "יש רטיבות", ואם לא רואה הוא רטיבות - יקבע כי זו אינה קיימת.

לסיכום פרק זה, מומלץ להבחין בין ליקויי איטום הגורמים לחדירת רטיבות בין אם מדובר באיטום הגג, איטום המסד, איטום חלונות ופתחי הבית וכו'.

לעניין זה יפים דברי חז"ל אשר התייחסו למשמעות המילה "יורה" המוזכרת כבר בתנ"ך בספר דברים: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא יד).

חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת תענית ו, ע"א) נתנו שלושה פירושים למילה ואנו נעמוד על אחד מהם: "שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן ולעשות כל צורכיהן".

כלומר, שורשה של המילה 'יורה' הוא: י.ר.ה, מלשון להורות, ללמד.

ומה מלמדנו היורה, הגשם הראשון?

הוא מלמדנו להתארגן לקראת החורף, לאטום את הגגות, לסתום את נקודות התורפה שדרכם חודרת רטיבות לבית כלומר: לאטום את הבית כדת וכדין.

עלינו לזכור, כי אם לא טיפלנו באיטום הגג כפי שצריך, או באיטום מסד הבית, או באיטום החלונות - אזי ליקויי האיטום אותם הזנחנו בקיץ - יגרמו לחדירת גשמי הברכה לתוך הבית, דבר שיריץ אותנו לבית המשפט.

עוד נזכור, כי אם נגיע לבית המשפט, רצוי כי נעשה הבחנה בין ליקויי איטום לבין ליקויי רטיבות, כי אין לסמוך על מומחי בית המשפט ושופטי בית המשפט שיעשו הם את האבחנה...