|   15:07:40
דלג
  ציפי לידר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

פרשת וזאת הברכה - שמחת תורה

משמחת תורה לזאת הברכה: תחנות הסְטַרְט- אַפּ והזינוק לקראת ... ההתחלה על הצופן הגנטי (לא, לא מה שחשבתם), מעגלי ההתחדשות והצמיחה ומה שביניהם וגם: מי הוא הזקן הצעיר לנֶצח בתורה הקדושה? כן, משה רבנו
04/10/2012  |   ציפי לידר   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
שמחה המביאה לשיא חדש עם ריקודים בספרי תורה [צילום: פלאש 90]

על חגים ומועדים

בלוח השנה היהודי ישנן תחנות סְטַרְט-אַפּ רבות לפתיחת דף חדש בחיים הרוחניים ולהיטהרות עצמית במצוות ובמעשים טובים. התחנות הראשיות לשינוי הן ראש השנה ויום הכיפורים. אך אם פספסת, לֵךְ על המועד הבא חג הסוכות שהוא חג ניסוך המים, המסמל את טקס ההיטהרות. ואם פספסת מועד זה, לֵךְ על הושענה רבא, שהוא יום תיקון המידות ובו נידונים על המים (כן, על מיפלס הכנרת) ועל הפרנסה. ביום קדוש זה (מֵעֵין יום כיפור) מככבות העֲרָבוֹת החבוטות, נטולות הטעם והריח, המסמלות כפי שכבר ציינו את האנשים החסרים את טעם התורה וריח המצוות, אך קשורות יותר מכל צמח אחר למים. הן גדֵלות ושומרות על רעננותן רק במים. הן משקפות אפוא את הפוטנציאל היהודי, היכולת לשינוי אורח החיים ולהתרעננות בעזרת התורה.

מיד אחרי ה'פיתקה' של הושענא רבה מחכה לנו הזדמנות פז נוספת להתחדשוּת, להתעלוּת ולשמחה אמיתית בחג שמחת התורה, המאירה את דרכנו ומטעינה את המצברים הרוחניים שלנו לפחות עד חנוכה. תחנת הביניים האלטרנטיבית הבאה מאפשרת להתחיל הכל מבראשית, בפרשת השבוע הבא.

אולם ייחודה של היהדות - ובו טמון כוח ההתחדשות - הוא המעגליוּת החוזרת. לעולם הסיום מסַמן התחלה חדשה. ראש השנה, שחָל יומיים, ביומו הראשון הוא סיום של חודש אלול, חודש התשובה בפרט, וסיכום של כל השנה הקודמת בכלל. זאת לקראת הזינוק להתחלת השנה החדשה המתחיל מבחינה קלנדרית ביום השני, ובכל זאת גם היום הראשון טוען לכתר 'ראש השנה'. השם משקף את הרעיון היהודי שכל סיום מגלם התחלה חדשה. הוא צופן בחובו הזדמנות לשינוי, ומהווה קרש קפיצה לקראת השינוי המיוחל. על-רקע סיכום המאזן השנתי ועריכת חשבון נפש אפשר להסיק מסקנות מתאימות, לתקן את הנדרש ולהתחיל מבראשית.

הוא הדין ליום הכיפורים המסיים את פרק עשרת ימי תשובה, ומהווה התחלה מזוככת של השנה החדשה. על רעיון זה מבוססת תפיסת חז"ל של הפסוק בתהילים "ילכו מחַיִל אל חַיִל". זינוק סטרט- אפ למצוות - בעקבות יום הכיפורים הקדוש - החל ממצוות בניית הסוכה, דרך ארבעת המינים ועד שמחת בית השואבה. הושענא רבה מהווה אף הוא סיום של חג הסוכות והיטהרות לקראת שמחת תורה.

אחרי שהאדם התחבר לבוראו ולנשמתו, במהלך הימים הנוראים, מתוך יראת הרוממות - בא חג שמחת תורה, החותם פרק של שבוע השמחה במהלך חג הסוכות, שבו האדם התחבר לבוראו ולפנימיותו מתוך שמחה עילאית, ומביא שמחה זו לשיאים חדשים עם הריקודים בספרי התורה.

להתחיל מבראשית

רק סמלי הדבר שבשמחת תורה מסיימים את קריאת התורה בפרשת 'וזאת הברכה' ומיד מתחילים בקריאת חומש בראשית. שמחת תורה הוא אקורד הסיום המרומֵם לא רק של חג הסוכות, אלא של קריאת התורה בשנה הקודמת.

חוגגים את סיום חמשת חומשי תורה בהתלהבות ובריקודים. וכך אוגרים כוח כדי להתחיל את התורה מבראשית מתוך רעננות והתחדשות. אכן כל חומש נחתם בקריאה המשולשת: "חזק חזק ונתחזק". כל סיום בתפיסת היהדות הוא רק תחנת ביניים לקראת הזינוק מהתחלה. הסיום, בניגוד לדתות אחרות, הוא שלב החיזוק או ה'חימום' לקראת הפתיחה מחדש.

מעניין שבסיום כל מסכת במשנה ובתלמוד מופיע המשפט 'הַדְרָן עליך'. זו לא הכרזת סיום בלבד, המעלה את הקונוטציה של הדר ויופי. דומני כי בארמית משמעות המילה 'הדרן' היא חזרה, דהיינו טקס הסיום הוא מֵעֵין טעינת מצברים לקראת החזרה והלימוד מחדש של המסכת ושל המסכתות הבאות, בדומה להכרזה החותמת את סיום החומש. גם השבת, החותמת את השבוע, היא נקודת זינוק ומקור הברכה לקראת השבוע הבא.

מה מלמד חלום הסולם?

מסופר על אזרח יהודי אחד שחלם כי המלך טיפס על סולם, אך הגיע עד מחציתו בלבד. נרגש ונפעם הלך האיש לספר למלך על החלום. וּרְאֵה זה פלא, המלך כל כך התלהב מהחלום, שהעניק לאיש מתנות יקרות לרוב. שמע זאת שכנו הגוי, ובדה מליבו חלום, שֶׁבּוֹ המלך הגיע לראש הסולם. כך קיווה להכפיל את המתנות שיקבל מאת המלך. אולם לאכזבתו הרבה, משסיפר את חלומו הבדוי למלך, העניש אותו המלך בחומרה רבה. תמהו השרים על כך. "אם אני מגיע לראש הסולם, אות הוא כי סיימתי את תפקידי בעולם הזה, ומכאן אין לי אלא לחכות למותי" - הסביר המלך לשריו הנדהמים - "לכן הענשתי את האזרח הבוגד המייחל למותי בטרם עת. לעומת זאת, האיש שחלם שהגעתי רק עד מחצית הסולם, מַשְׁמָעוֹ שלא מיציתי עדיין את תפקידי בעולם ועלי להגשים מטרות ויעדים רבים בחיי, והאיש איחל לי אפוא בשפת החלום חיים ארוכים וּמְלֵאֵי משמעות, ולכן הענקתי לו מתנות רבות" הפטיר המלך.

אולי זאת הסיבה שעל האדם לראות את עצמו תמיד כבינוני מבחינת דרגתו הרוחנית. המשמעות היא שהוא לא הגשים את ייעודו בחיים, ועליו למלא אותם במצוות ובמעשים טובים מתוך שמחה והתרעננות מתמדת תוך טעינת המצברים מחדש.

אין רגע דל

האם אחרי החגים צפויים אנו אפוא לשיגרה אפורה של כמעט חודשיים ללא חגים, עד חג החנוכה הבא עלינו לטובה? התשובה היא שלילית. נוכל לשאוב ממאגר השמחה היהודית של סוכות ושמחת תורה ולהתחדש שוב במצוות ובמעשים טובים. בדיוק כך עשינו בפֶסֶק הזמן הארוך שבין שבועות לראש השנה. אחרי פסח - חג החירות והגאולה, ושבועות - חג מתן תורה , הטענו את המצברים הרוחניים והתמלאנו בכוחות מחודשים מהתורה ומצוותיה המחברים אותנו אל זהותנו האמיתית ומעצימים את אישיותנו. בהשקפת היהדות אין לנו רגע דל בחיינו.

לא רק ברעיון הזינוק לקראת ההתחלה, הגלום בסיום - שפירושו התחדשות מתמדת - בא לידי ביטוי הייחוד של היהדות. גם השמחה ביהדות היא חווייה מעצימה ביותר בזכות התורה והמצוות, המעניקות את טעם החיים והחירות האמיתית. ויש אפוא קשר הדוק בין שני הרעיונות - ההתרעננות והשמחה.

הוללות? השתוללות? מסיבות חשק ופורקן יצרים? לא במחוזותינו. בדתות ובתרבויות אחרות אכן השמחה היא שֵם נרדף לשחוק, קלוּת דעת ומתירנות. ביהדות, כפי שראינו היפוכו של דבר. השמחה - שמחה של מצווה - היא כלי להתרוממות הנפש, להתעלוּת ולהתחברות עצמית. לא פעם אחת הזכרנו כי מצווה, כפי שמפרשים בחב"ד, היא מלשון חיבור (בצוותא). היא מחברת אותנו לפנימיות הנשמה ומקרבת אותנו אל הבורא. זהו גם סוד השמחה של החתונה היהודית. משמעותה טמונה בחווייה המעצימה של קידוש חיי הזוגיוּת, המקרבים אל הבורא, והתרעננותם המתמדת. גם הקמת המשפחה היא על בסיס תפיסה ייחודית זו. היין ביהדות אף הוא אינו אמצעי לשִכרוּת ולהוללוּת, כמו בתרבויות אחרות, אלא מכשיר לשמחה של מצווה, כמו בקידוש.

למי ברכה

כבר הצבענו על הסמיכות בין פרשות השבוע למועדים. מה הקשר אפוא בין שמחת תורה לפרשת 'וזאת הברכה', שנקראת השבת? מעֵבר לברכות השבטים, המשלימות את ברכות יעקב לבניו- ובמיוחד מחליפות את התוכחות לראובן ולוי בברכות - הרעיון המרכזי בפרשה הוא ברכת התורה.

בניגוד לתוכחה הנוקבת של הפרשה הקודמת, פרשת האזינו, בפרשתנו - לא רק בברכות לשבטים - התוכחה מפַנה מקומה לברכה, כשֵם הפרשה. בצד ברכת הארץ, שבאה לידי ביטוי בעיקר בברכות הספציפיות לשבטים, מבליט משה רבנו, שנפרד מהעם, את היופי, האחדות והברכה הטמונים בתורה ומצביע על תכונותיה הגנטיות.

לעומת הפסוק "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעַט" בפרשת האזינו, המצביע על נהנתנות ורדיפה אחר מוֹתרוֹת, שמובילות להידרדרות עֶרכית ומוסרית, כפי שמוכיחה חברת השפע המערבית, פרשתנו משקפת את מהוּת העם היהודי, המתחבר למלכּוֹ הבורא, ומשבחת את אחדותו: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".

בניגוד לעמים אחרים, בני ישראל בחרו בתורה מרצונם הטוב. הברכה הקולקטיבית של העם על-ידי משה, פותחת בעובדה היסטורית זו. המֶסֶר הוא, כי התורה שהיא מקור הברכה, הייתה אכן הבחירה הנכונה. למעלה מכך, התורה טבועה בד.נ.א של העם היהודי ומהווה את הצוֹפֶן הגנטי שלו. "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" . התורה מתחברת (כזכור 'ציווה' מלשון חיבור) אלינו בירושה טבעית מדור לדור. היא חלק בלתי נפרד מהגנטיקה הלאומית שלנו. וזאת הברכה הנצחית של העם היהודי.

לא נס ליחו

משה רבנו, שנפטר בן מאה ועשרים שנה, כפי שמציינת הפרשה, מהווה מודל להתחדשות התמידית שמעניקה התורה לכל יהודי, ובה צפונה סוד ברכת התורה. שנותיו היו מלאי רעננות וחיוניות "לא כהתה עינו ולא נס לֵיחֹה" עד פטירתו בזכות התורה.

בניגוד למשורר דוד אבידן שכתב את שירו המפורסם "אדם זקן מה יש לו בחייו", בתפיסת היהדות זקן, כפי שמצביעים חז"ל, הוא ראשי תיבות של המילים 'זה קנה חוכמה'. חכמתו מתעצמת עם השנים, וצלילותו לא פגה בערוֹב ימיו. הזקנים הם תלמידי החכמים, המהווים את מקור החוכמה, התבונה והעצה לדור הצעיר. "שְׁאַל אביךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיאמרו לָךְ".

בדומה לאברהם אבינו, ש'בא בימים', שכל ימיו ושנותיו היו מלאים במצוות ובמעשים טובים, ובדומה לשרה אמנו, שגיל מעשיה חפף את הגיל הכרונולוגי שלה - כפי שמציין הפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" בציון שנותיה אחרי המאה, העשרות והיחידות - כך גם משה רבנו. מבחינת התחדשותו התמידית בקיום המצוות, הוא נשאר צעיר לנצח בחייו ובמותו. את מורשת ההתחדשות בתורה הנחיל לכל הדורות הבאים.

תאריך:  04/10/2012   |   עודכן:  04/10/2012
ציפי לידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פרשת וזאת הברכה - שמחת תורה
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
השם הוא האלוקים
4/10/12 23:22
2
ציפי לידר
5/10/12 15:15
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחי ורעי ה' עליהם יחיו וברכת ה' ושמחת החג תהיה מנת חלקנו.
השקר הגדול של הליכוד קרס בזכות קריסת אותה השיטה שדרכה גרמו לווסלים ולצמיתים בשלטון הפיאודלי להוריד ראש ולשלם מיסים לממלכה. הפיאודליזם המודרני עושה את אותו הדבר בדיוק, והשקר הזה לא השתנה. מה שכן השתנה הוא מפלס מי הביבים שירד, וחשף את חונטת הון-שלטון המשתינה על הציבור מהמקפצה
04/10/2012  |  דן אלון  |   מאמרים
את מלחמת יום הכיפורים לא יכלו למנוע - כיוון שלמצרים היה חשוב לגאול את כבודם, שחיללנו מאז תש"ח - ובעיקר, במלחמת ששת הימים. גאולת הכבוד המצרי הייתה אחת ממטרות מלחמותיהם בהתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
04/10/2012  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
"בניאמין...בניאמין... תנמיך קצת את הטלוויזיה, זה רעש בלתי נסבל ממש.... הערת אותי, לעזאזל!!!!
04/10/2012  |  יהודה כסיף  |   מאמרים
חתול שחור, שעבר לפתע בין ביבי נתניהו לאהוד ברק, הביא לקיצו רומן לוהט שאיפיין בשנים האחרונות את היחסים בין ראש הממשלה לשר הביטחון. בכך נסתיימה מסכת ארוכה של שיתוף-פעולה הדוק בין שני הנאהבים והנעימים - מסכת שתחילתה בסיירת מטכ"ל וסופה על סיפן של בחירות הממשמשות ובאות.
04/10/2012  |  ראובן לייב  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  
פרס: "שהמן הרשע (אחמדינג'אד) ייעלם"  /  מירב ארד
סוכה מרהיבה במלון ענבל ירושלים  /  טל מרום מלובץ
פעילויות אתגריות לכל המשפחה ביםכרמל  /  גילי עבודי
הושענא רבה – ההזדמנות האחרונה  /  ציפורה בראבי
בחג יושבים בקופסה  /  צור ארליך
ושמחת בחגך  /  ציפורה בראבי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il