|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
"מאה שנים של ברכות" / נירה תובל
|
|
|
מאה שנים של ברכות
|
|
120 ברכות לימי הולדת, לשנה החדשה, להתאהבות ולאירועים שונים ● ספר חדש לדוברת אגודת הסופרים העברים, בהוצאת "ספרי אודם" 2012
|
|
"מאה שנים של ברכות" הוא ספר המאגד בתוכו 120 ברכות לימי הולדת, לשנה החדשה, להתאהבות, לאירועים שונים. הברכות כתובות בצורה לירית במיוחד. מומלץ לבחור ברכה, להעתיק לכרטיס או לדואר אלקטרוני ולשלוח למישהו שחשוב לכם.
את הציורים שבספר בחרתי מחבר בפייסבוק, ארנון רותם. מרבית ציוריו בסגנון ריאליסטי כשמושם דגש על צבעוניות חזקה ומשחקי אור וצל. הציור היה מאז ומעולם קרוב ללבו ובשנים האחרונות התחביב הפך לעיסוק.
כך כתבתי בהקדמה לספר: "שנים שאני חורזת ברכות מחרוזים וממילים יקרות שאני אוספת. בורכתי במשפחה חמה ועוטפת ובחברים שהם כמו משפחה. בעידודם ובהווייתם מקצת מהאהבה ומהמילים שמצטרפות זו לזו לכלל ברכה אגדתי בספר אני מייחלת לכך שאנשים ידפדפו בספר ויעתיקו ברכה לחבר או לאהוב או יעניקו אותו כתשורה. למה להסתפק בברכה אחת קצרה כשאפשר ספר שלם? מילים בכוחן ליפות את העולם".
כך אני מאמינה ושמחה על ההזדמנות לחלוק היופי שנגלה לי במילים עם קהל הקוראים.
על הכותבת - נירה תובל
סופרת ומשוררת, דוברת אגודת הסופרים העברים, מנהלת אתר האינטרנט החדש של בית הסופר. חברה בוועדת האתיקה. מרצה לספרות ושירה במקומות שונים בארץ. מקדמת מיזמי שירה ופרוזה ומסייעת לסופרים ומשוררים בראשית דרכם בהוצאה לאור ובקידום היצירה.
עד כה פרסמתי שני ספרי פרוזה וספר שירה. רומן נוסף נמצא בשלבי עריכה. שיריי התפרסמו בכתבי עת ובאנתולוגיה. בנוסף ערכתי וכתבתי כעשרה ספרי ביוגרפיה.
מפיקה מיזמים ספרותיים כמו תחרות כתיבת סיפורי ילדים משלב סדנת הכתיבה ועד תום תהליך השיפוט, הפקת ספר מסיפורי הילדים, כינוס סופרים ועוד.
עובדת כמנהלת כספים בעסק משפחתי, יו"ר ועד הורים בתיכון אוסטרובסקי, מקדמת מיזמים בכפרי ילדים לרווחת ילדים ובני נוער שהורחקו מביתם עקב נסיבות חיים קשות.
נשואה לזיו 29.5 שנים ואימא לשלושה ילדים.
|
|
צא לדרך, דרך צלחה.
בכל אשר תפנה אנחנו אתך.
נשום את ההרים, טפס אל הפסגות
זרוק מטבע לאלף מזרקות.
חשוב עלינו בין אוקיינוס שקט לרועש
וכשתראה נוף שיגרום לך להתרגש.
אך כשהרדיו ינגן שיר בשפה זרה
בדוק, אולי הגיע הזמן לשוב חזרה.
אחרי החגים
אחרי החגים זה עכשיו
כל משב רוח קל הוא רוח סתיו
כל המתנות שקיבלנו מונחות כאבן שאין לה -
לא אלה שאמרנו שיום אחד נחליף
אלא דווקא אלה שעדיף
להשאיר אצלנו לעולם:
מתק הדבש שנגע בתפוח,
שארית ההבטחה שנשא הרוח,
ההחלטה להשתנות, ההחלטה לוותר,
הכוח ללכת או דווקא להישאר.
אחרי החגים זה פתאום עכשיו,
האם כל מה שהחלטתי - החלטתי לשווא?
אני זוכרת, משננת לעצמי לשכוח אבל זוכרת -
את מתק חטאיי בשנה האחרת.
לידיד ותיק
בערוב הזמן
חיפשתי תשובה,
אבל כמו בשיר ישן
היא עפה ברוח.
אני כבר לא בטוח
שברבות הימים אמצא
לחם ששלחתי על פני המים
או לפחות מצה.
את התשובה נשאה הרוח
אבל אפילו את השאלה
כבר איני זוכר.
זרעתי ובידי ממחטה
ומישהו אחר
קוצר את החיטה,
ומכל החבורה שהייתה
נותרנו רק אני ואתה.
העולם אולי השתנה
אבל שנינו נשארנו אותו הדבר
הגוף שלנו נראה קצת מבוגר
אבל הראש שלנו צעיר,
אם רק אזכור היכן הנחתי את שִנַּי -
אבוא לאסוף אותך
ונקרע את העיר.
הזמן משחק לרעתי, אבל אני מתעלם
כבר לא ממהר,
ופתאום אני לא זוכר
האם אמרתי לך אי פעם
כמה אני אוהב אותך, חבר.
|
|
| תאריך:
|
25/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
25/10/2012
|
|
נירה תובל
|
|
|
|
|
|
|
סיפורו של שיר, סיפורם של חיים שנסתרים מעבר לשורות השיר  בשולי עטיפת ספרי האחרון - "אנא בכוח, אנא בשיר" - פרסמתי את השיר "זמן הסתר" - שיש בו טפח של הסתר וטפח של חשיפה, גילוי וכיסוי השיר מנסה להבין מהם פני הדברים, מהם הרבדים הכמוסים - וכתיבת השיר כרוכה בסוד משפחתי עמוק
|
|
|
|
|
שאנדור מאראי הוא סופר הונגרי שגלה מארצו בגיל 48, התאבד בגיל 89 וזכה לתהילה כעשור לאחר מותו.
|
|
|
|
|
אישה קטנה הייתה סיגל, אישה ילדה גדולת עיניים ורך מבטה. בשעת חצות הביאו אותה ללידה ועם אור ראשון ילדה. הרבה ייסורים התייסרה עד שהרתה, להרות הייתה תשוקתה ועברה מדורי גיהינום עד שהרתה. והיא קטנה ומתוקה ויפה וחשוקה. אישה ילדה.
|
|
|
|
|
בנעוריי התרגשתי מהאידיליות של דוד שמעוני, מהאקספרסיוניזם של יצחק למדן, מהמחזות של יעקב כהן, מהיצרים העזים שבשירת זלמן שניאור, מהרומנים המרתקים של א"א קבק. נקל להבין לליבם של רן יגיל ושל נורית גוברין על כך שסופר כמו אשר ברש נשכח, ולליבו של אהוד בן עזר על כך שהממסד מתעלם מהמשוררת העברית הראשונה שנולדה בארץ, הלא היא אסתר ראב. אינני בטוח שקורא הספרות של היום יודע על מה אני מדבר. אני חושב שמדי פעם, ולו רק מדי פעם, כדאי לחזור מעט אל ספרותנו היפה מימים עברו. ספריה של בתיה כהנא שייכים לקטגוריה הזאת.
|
|
|
|
|
