האם הליכוד חתך ימינה?

האם באמת שיתוף הפעולה בין שתי המפלגות הללו מבטא היימנה של הליכוד? בתחום המדיני, "ישראל ביתנו" יונית יותר מהליכוד. נכון שליברמן מתבטא בבוטות בלתי דיפלומטית, והדבר צורם במיוחד לנוכח תפקידו כשר החוץ. לא אחת, ראש הממשלה נאלץ לנקות אחריו. אבל לעומקם של דברים, דווקא ליברמן דוגל בפשרה טריטוריאלית עמוקה, כולל ויתור על שטחים מאוכלסים בצפיפות בערבים בתוך הקו הירוק, תמורת השארת גושי ההתיישבות בישראל. מן הבחינה המדינית, אי-אפשר בשום אופן לראות בחבירה הזאת חיתוך ימינה של הליכוד.

בתחום החברתי כלכלי, אין הבדל בין שתי המפלגות ולכן גם כאן הגדרה כזאת אינה נכונה. בענייני דת ומדינה "ישראל ביתנו" היא מפלגה חילונית מובהקת, רחוקה מן הצביון המסורתי של הליכוד. על-פי ההגדרות המקובלות בישראל, "ישראל ביתנו" היא הרבה יותר שמאלה מן הליכוד בתחום הזה.

התחום שבו אכן "ישראל ביתנו" היא מפלגת ימין מובהקת, הוא היחס לערביי ישראל. הליכוד הוא מפלגה ליברלית, האמונה על רעיונות של שוויון אזרחי. "שם ירווה לו משפע ואושר, בן ערב בן נצרת ובני" שורר ז'בוטינסקי. מנחם בגין, כראש האופוזיציה לשלטון מפא"י, נאבק למען ביטול הממשל הצבאי לערביי ישראל. ליברמן, לעומת זאת, מזלזל בדרכו ההיסטורית של הליכוד בנושא זה, שהינה "פיינשמקרית" בעיניו. גישת "בלי נאמנות אין אזרחות" מנוגדת בתכלית לעקרונות הדמוקרטיה, למגילת העצמאות ולעקרונות הליכוד. נשאלת השאלה האם "ישראל ביתנו" תסיט את הליכוד מדרכו, או שמא האיחוד בין המפלגות יביית וירסן את ליברמן? ימים יגידו.

המהלך הפוליטי של נתניהו וליברמן הוא מהלך מבריק. מה עומד מאחוריו? בראש ובראשונה, כבכל איחוד, התקווה לסינרגיה, כלומר לשלם הגדול מסכום חלקיו. מעבר לכך, לשני האישים אינטרסים המצדיקים את המהלך. נתניהו קורא סקרים ויודע שניצחונו בבחירות כמעט מובטח. הוא חושב על הבוקר שלמחרת, ורוצה לחלץ את עצמו מהמבנה הקואליציוני הגורם לתלות במפלגות אחרות. המצב שבו מפלגת השלטון היא מפלגה בינונית בגודלה, מערער מאוד את המשילות. נתניהו רוצה להחזיר את ישראל לימים שבהם מפלגת השלטון נהנתה ממספר מנדטים גדול והתלות שלה בשותפות היה קטן הרבה יותר. ההליכה המשותפת עם ליברמן עשויה לספק לו את מבוקשו.

ומדוע ליברמן ויתר על עמדת הכוח של שותף קואליציוני, כדי להיות שותף במפלגה הגדולה? הסיבה שלו אחרת לגמרי. שאיפתו של ליברמן היא ראשות הממשלה. "ישראל ביתנו" הייתה המנוף להכרה בו כמנהיג מפלגה וככוח פוליטי משמעותי. אולם "ישראל ביתנו" מיצתה את הפוטנציאל האלקטורלי שלה ולכן סיימה את תפקידה. כרגע, ליברמן חותר להגיע עם כ-15 הח"כים שלו לליכוד. אני מעריך, שזמן לא רב אחרי הבחירות יהיה איחוד מלא בין המפלגות, וליברמן יבנה את התמודדותו על הנהגת המפלגה והמדינה בעידן שאחרי נתניהו, מול יריבים כבוגי יעלון, גדעון סער ואחרים.

לפיכך, זהו מהלך מובהק של win win. שני הצדדים מרוויחים מן העסקה. מה שיכול לטרפד את החגיגה הוא כתב אישום נגד ליברמן. אין זה מן הנמנע שבתוך ימים או שבועות יוגש כתב אישום נגד ליברמן. במקרה כזה, ימצא נתניהו את עצמו עם חטוטרת מאוד לא סימפטית ערב הבחירות, כאשר מס' 2 ברשימתו הוא נאשם בפלילים.

מה ההבדל בין ציפי לבני לבנימין נתניהו בתחום החברתי כלכלי? שום הבדל. שניהם דוגלים בגישה שמרנית, ניאו ליברלית. ציפי לבני היא קדימה, ובענייני חברה וכלכלה קדימה היא מפלגת ימין מובהקת. ציפי לבני לא פרשה מן הליכוד בשל המדיניות הכלכלית אלא בשל הקו המדיני.

לאורך שנים רבות, גם מפלגת העבודה שידרה על אותו גל. מאז בחירתה של שלי יחימוביץ' לראשות המפלגה, היא הובילה בה שינוי מהותי – מפלגת העבודה אימצה קו סוציאל-דמוקרטי, העמידה אותו על ראש שמחתה תוך דחיקת הסוגיה המדינית לשוליים והיא בונה את עצמה ואת מפלגתה כאלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית לדרך של הליכוד וקדימה. משמעות סדר העדיפויות של שלי יחימוביץ', היא שעדיפה בעיניה חבירה ליריבים בתחום המדיני כדי לקדם את האג'נדה החברתית שלה, על פני חבירה ליריבים בתחום החברתי כדי לקדם אג'נדה מדינית.

עד כה, מפגינה שלי יחימוביץ' עמידות ונחישות מול הלחצים לסטות מן הקו שלה. עתה, לאור האיחוד בין הליכוד ל"ישראל ביתנו", הלחץ על שלי יחימוביץ' לשתף פעולה עם ציפי לבני ואולי גם עם יאיר לפיד, יגבר באופן משמעותי. מול הליכוד הגדול, יאמרו עליה, יש צורך באחדות ה"מרכז-שמאל". יטענו כלפיה, שבשל ענייני אגו היא מונעת את גיבוש הגוש של השבט, והיא תישא באשמת הכישלון.

זהו מבחן מנהיגות קשה לשלי יחימוביץ'. האם היא תדבק בדרכה ובאסטרטגיה הפוליטית שלה, הוא שמא תמצמץ ותהרוס את מה שהיא בנתה במחי אשליית ציפי לבני?