הבחירות בישראל כבר מאחורינו וכעת צריכים מקבלי ההחלטות החדשים-ישנים לפזול מזרחה לכיוונה של אירן, שכן בימים הקרובים יחל בה המרוץ לנשיאות.
הבחירות באירן ייערכו ב 14 ביוני 2013, אליהן מחמוד
אחמדינג'אד לא יוכל להגיש את מועמדותו, שכן על-פי החוקה באירן נשיא יכול לכהן שתי קדנציות רצופות בלבד ועל כן במידה ויחפוץ יוכל להציג את מועמדות פעם נוספת רק ב 2017. על-פי דבריו של אחמדינזא'ד עצמו סביר להניח כי ישוב ללמד באקדמיה בתחום מומחיותו - הנדסה אזרחית.
באופן כללי, נשיא אירן הוא ראש הרשות המבצעת (מאז בוטלה הממשלה באירן ב 1989) ולמעשה אחראי על ניהול מדיניות הפנים והכלכלה, בעוד המנהיג העליון אחראי על מדיניות החוץ והכוחות המזוינים. הנשיא אשר ייבחר בבחירות ישירות על-ידי העם (
זכות הצבעה מגיל 18 לנשים וגברים) חייב לעבור את אישורה של מועצת שומרי החוקה, אשר הינה גוף בעל 12 חברים (6 אנשי דת- מינוי של המנהיג העליון ו-6 עורכי דין- מינוי של ראש הרשות השופטת). חשוב לדעת כי בדצמבר 2012 נחקק חוק חדש בעניין נשיאות אירן אשר קובע כי מועמדויות לתפקיד זה יוכלו להגיש גברים בגילאים 75-40 (זאת אולי מתוך כוונת תחילה לפסול מראש את מועמדותו של עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני), וזאת בנוסף לקריטריונים ישנים כגון החובה להיות לכל הפחות בעל תואר שני ובעל זיקה משמעותית לדת האיסלאם.
כזכור לאור תוצאות בחירות 2009 שסולפו לטענת חלקים גדולים בציבור באירן יצאו רבבות של תושבים, צעירים בעיקר, אל הרחובות מתוך כוונה להשמיע את קולם. המהומות נמשכו מספר שבועות והמשטר הופתע מהיקפן ומעוצמתן. יחד עם זאת, ארבע שנים בהן כיהן אחמדינג'אד עומדות לפני סיום וכעת נשאלת השאלה מיהם אותם מועמדים אשר חפצים בתפקיד נשיא הרפובליקה האיסלאמית ואשר יגישו את מועמדותם באופן סופי?
נכון לעת זו ידוע על שני מועמדים בלבד אשר הכריזו כבר על כוונתם להגיש את מועמדותם: האחד, מנוצ'הר מותכי (שמרני) והשני הוא הושנג אמיר-אחמדי (עצמאי). מותכי נולד במאי 1953 והיה לשר החוץ של אירן תחת כהונתו הראשונה של אחמדינג'אד (2010-2005). אמיר-אחמדי, הנו בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קורנל וכיהן בתפקידים בכירים באקדמיה העולמית כגון ראש המכון לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת רוטג'רס.
מועמדים נוספים ששמם עלה אך הם עצמם טרם הכריזו על כוונתם באופן רשמי הנם: רחים-אספנדיאר משאא'י (שמרני), נולד בנובמר 1960 וכיום ממלא את תפקידו כראש הסגל בבית הנשיא ומתהדר בתואר - חותנו של מחמוד אחמדינג'אד. הסברה הרווחת היום היא כי משאא'י הוא המועמד המוביל והחזק ביותר כנציגו של הזרם השמרני.
על-פי אמצעי התקשורת השונים באירן ייתכן כי נראה במערכת הבחירות הקרובה אישים נוספים אשר יגישו מועמדותם לנשיאות ביניהם עלי לאריג'אני (שמרני), יו"ר הפרלמנט באירן המכהן, מוחמד באקר-קליבף (שמרני)- ראש העיר תהראן בפועל ויורשו של אחמדינג'אד בתפקיד זה, עלי-אכבר סאלחי (שמרני), שר החוץ המכהן וראש התוכנית לאנרגיה אטומית לשעבר (2010-2009). בנוסף אליהם ונציגי הזרם הרפורמי נראה (אולי) את מוחמד-עלי נג'פי- פרופסור למתמטיקה אשר כיהן בתקופת ממשלת מיר-חוסיין מוסווי (1989-1980) כשר הטכנולוגיה והמדעים וכשר החינוך בתקופת שלטונו של הנשיא עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני (1997-1989).
לסיום, סביר להניח כי רשימת המועמדים רחוקה מלהיסגר וכי נראה פנים נוספות ואף חדשות במרוץ לבחירות 2013. דבר אחד בטוח כי מחמוד אחמדינג'אד לא יהיה שם.
