מדינה שהפכה לתעלת-בלאומילך

רחובות חסומים, כבישים מקורצפים, כיכרות חדשות על ימין ועל שמאל - כך נראית מדינת ישראל בימים אלה של ערב-בחירות לרשויות המקומיות. פתאום, עכשיו, פתאום היום, נזכרים שם למעלה שסוף-סוף צריך לעשות משהו למען האזרח הקטן כדי לזכות בקולו ביום הבוחר.

למען הגילוי הנאות ראוי להודות שבמרוצת השנה מצפצפים בעיריות על האזרח הקטן בגדול. הוא הרי רק בורג קטן ואפסי מול מכונה משומנת היטב, שחולבת אותו בארנונה גבוהה על דיור ובמס גרנדיוזי על מים.

לעומת זאת מתגלמת כעת שעתו היפה כביכול, של האזרח הקטן. כל אחד מאינספור המועמדים לראשות העירייה ניצב למולו כשהוא נוטף כולו נופת-צופים, מבטיח לו הרים וגבעות, ופונה אליו בדחילו ורחימו שרק יואיל להצביע עבורו, כי בסופו של דבר זה רק ישתלם לו. בקיצור: חנופה מגעילה ומעוררת בחילה כלפי מי שבכל השנה נחשב לבורג אפסי ועכשיו הוא הופך למלך לרגע, עם כל הזכויות השמורות לו בתור שכזה; רק שבתום יום-פקודה ישוב, כמובן, הכל לסורו, וחזקה על האזרח, שהובטח לו הכל - שיישאר קירח מכאן ומשם.

עבודה בעיניים

אלא שגם במצב הנתון, זו בסך-הכל עבודה בעיניים. מרבית העבודות המתבצעות בשנה האחרונה בערים השונות אינן אלא עבודות יזומות של הרשויות המקומיות, שעושות יד אחת עם הקבלנים, על גבו של הציבור הרחב.

וכך מתנהל לו שיתוף הפעולה הפסול ללא שום בושה, כשהתוצאה אינה מאחרת לבוא. קבלנים, שאמורים לעבוד בשירותן של הרשויות המקומיות, הם אלה שמכתיבים להן מה שיש לעשות במקום היפוכו של דבר. בדרך כלל הם מצליחים לשכנע אותן בצורך של, מה שהם מכנים, "שיפור איכות הסביבה למען האזרח". או אז הם אינם בוחלים בקרצוף כבישים תקינים בטענות שקריות, כאילו הכבישים משובשים באמת.

בשורה התחתונה העיריות מתפתות והקבלנים חוגגים. את משך הביצוע הם מותחים מעבר לזמן הנדרש, ובדרך זו הם מצליחים לסחוט מן הרשויות עבודה ושכר כאחד כמעט ללא גבול. באותה דרך עולה בידם לשכנע את העיריות בצורך של חסימת רחובות, כדי שעבודתם תתבצע בשקט, ללא הפרעה, הרחק מעין רואה ואוזן שומעת של "דיירים מטרידים". חדשות לבקרים הם מקימים כיכרות, גם כשאין כל צורך בהן, באמתלה שהן משרתות את בטיחות הנהגים החולפים מסביבן.

הגיעה העת שמבקר המדינה, כמו כל גוף מפקח מוסמך, ישימו כבר סוף לפארסה הזאת, שאין לה מקום במדינה מתוקנת.