בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קואליציה בינלאומית להגנה על הפרטיות
|
33 שנים לקח ל-OECD לעדכן את הקווים המנחים שלו להגנה על הפרטיות ● במהלך הדיונים, שנוהלו בסיוע רמו"ט הישראלית, ניכרו הבדלי ההשקפות בין האמריקנים לאירופים, אולם בסוף הגיעו הצדדים לכללים מעודכנים בנושא ● השאלה היא עד כמה הם ייאכפו
|
לשמור על הפרטיות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ההגנה על הפרטיות, נושא שמעסיק מאוד את העולם בימים אלה, הטריד באחרונה גם את אנשי ה-OECD. הארגון לשיתוף פעולה כלכלי פרסם (ג', 10.9.13) קווים מנחים מעודכנים לנושא, 33 שנים מאז פרסם את הכללים המקוריים שלו בתחום, פורסמו השבוע כללים חדשים. תחום ההגנה על הפרטיות עבר גלגולים רבים מאז 1980. ה-PC היה אז רק בחיתוליו ואילו כיום כמעט שלא תמצאו בית שאין בו מחשב - נייח או נייד, הטלפונים הניידים עוד לא כבשו את העולם, עננים היו רק בשמיים ו פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) ויתר הרשתות החברתיות, לא היו אז אפילו במחשבה. מארק צוקרברג נולד רק ארבע שנים אחר-כך. ככלל, טכנולוגיות התקשורת והמידע תפסו אז פחות מקום, והיותן מרכזיות בחיים שלנו גרם לצורך לשנות את תחום ההגנה על הפרטיות. היקפי המידע שנאספים אודות יחידים הם עצומים ומהווים כוח מניע בכלכלה העולמית, בחברות ובחיי היומיום, מה שגורם לבעיות רבות בנושא.
|
ניסוח הכללים - בעזרה ישראלית
|
|
ישראל הייתה שותפה מלאה לדיונים שהובילו לכללים החדשים, באמצעות רמו"ט (ר"ת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע). ב-2010 אירחה רמו"ט את הוועידה הראשונה בשיתוף ה-OECD בנושא זה [1], שהיוותה יריית הפתיחה למהלך עידכון הכללים. הדיונים, שנערכו בקבוצת עבודה מקצועית בראשותה של נציבת הפרטיות של מחוז אונטריו שבקנדה, לא היו קלים וניכרו בהם היטב הבדלי ההשקפות, התרבות וההתייחסות להגנת הפרטיות בין האמריקנים לאירופים. ברשות הישראלית ציינו, שתוצאת הדיונים היא פשרה בין שני צידי האוקיינוס - דבר שאינו מובן מאליו. על-פי ההודעה שפרסמה רמו"ט, "הקווים המנחים בתחום כוללים עקרונות כגון: הגבלה על איסוף מידע, עיקרון צמידות המטרה ואחריותיות. יש להם תפקיד קריטי להגנה על מידע אישי וחירות אישית תוך קידום החדשנות".
|
אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא השימוש השוטף בטכנולוגיות של איסוף מידע, ריכוזו ויישום מערכות שנועדו לפלח ולנתח את הנתונים לצרכים שונים (כמו BI ו-Big Data). אין בכל תהליך זה מספיק הגנה על הפרטיות של המשתמשים ומידע יקר שלהם עלול ליפול לידיים הלא נכונות. תחום חשוב נוסף כיום, גם בהקשר זה, הוא הטלפונים החכמים, שמכילים מידע יקר ערך לא פחות מזה שמצוי בשרתים הסגורים של החברות. אולם, הבעיה היותר מדוברת ומסובכת היא הפקרת הפרטיות על-ידי הממשלות לטובת מלחמה בפשיעה או בטרור. רק באחרונה היינו חשופים לכך בפרשת אדוארד סנואודן, שחשף את תוכנית PRISM, במסגרתה דרשה הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית מחברות גדולות כמו גוגל (Google), פייסבוק ו יאהו! (!Yahoo) לחשוף מידע על גולשים, בטענות של ביטחון והגנה על המולדת. כאן האתגר הוא מציאת האיזון הכמעט בלתי אפשרי בין הפרטיות להתגוננות מפני הסכנות הרבות האורבות לנו. קיים אומנם צורך לוותר בהקשר זה על חלק מהפרטיות, אולם הכרחי לשמור על קווים אדומים שאסור לעבור אותם. גם במקרה של הקווים החדשים של ה- OECD, הדברים יימדדו, בסופו של דבר, במבחן התוצאה. עד כמה ארגונים גלובליים כמוהו, וכן ממשלות ורשויות כמו רמו"ט, יוכלו לאכוף את הכללים שנקבעו, ברמה היום יומית. הדברים אמורים בעיקר בכל הנוגע למגזרים המסחריים, השיווקיים והפיננסיים, בהם יש חשש שריכוז מידע שלא לצורך עלול לפגוע בפרטיות של אנשים רבים. השאלה היותר כבדה היא כיצד הממשלות עצמן, כולל זרועות הביטחון, ימצאו את האיזון בין השמירה על הפרטיות לביטחון האישי והלאומי של כולנו. ישראל מייצגת תפיסה שונה ממדינות אחרות בכל מה שקשור לפרטיות. זאת, משום שב-דנ"א הישראלי קיימת מראש כניעה והסכמה להפרת הפרטיות בכל מה שקשור לצבא ולביטחון, בעוד שלא כך הוא הדבר במרבית מדינות ה-OCED, כי אין בהן מלחמות רבות כמו בישראל. ארצות הברית, שהסתבכה בשנים האחרונות בכמה וכמה מלחמות וחוותה טרור, עוברת תהליך דומה לשלנו. יותר ויותר אמריקנים מבינים שתמו ימי הפרטיות הטוטאלית. ה-11 בספטמבר המחיש להם שהעולם מכיל הרבה יותר אנשים רעים מכפי שהם חשבו ושכדי להיאבק בהם, עליהם לוותר על משהו מהפרטיות שלהם. עד היכן? ימים יגידו.
|
|
תאריך:
|
11/09/2013
|
|
|
עודכן:
|
11/09/2013
|
|
יהודה קונפורטס
|
קואליציה בינלאומית להגנה על הפרטיות
|
|
ירון לונדון פתח את הסדרה על מלחמת יום הכיפורים בערוץ 10 קול ישראל במלחמה, וכלל בה ראיון עם כמה עיתונאים, שסיקרו את המלחמה - אם עבור קול ישראל ואם כאנשי מילואים של דובר צה"ל. שימשתי מומחה, שהגיב על דבריהם. לצערי, רק מעט מדבריי - כמה שניות בלבד - נכללו בתוכניתו.
|
|
|
החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בחלקה את תביעתה של תנועת "אם תרצו" נגד אנשי שמאל, שחברו להכפישה בטענה שמדובר בתנועה פשיסטית, עוררה תגובות ניצחון משמאל. הגדילה לשמוח מנכ"לית הקרן לישראל חדשה, רחל ליאל, במאמר בהארץ. לזכות "אם תרצו" נרשמה חשיפתה של הקרן כמי שמימנה ארגוני שמאל קיצוני שעל דיווחיהם הסתמך, בין השאר, דוח גולדסטון הידוע לשמצה. "אם תרצו" יצאה במסע פרסום שהציג את הקרן במערומיה - ארגון שמאל המבקש לשנות את זהות ישראל. בליל ניצחונו של אהוד ברק בבחירות 1999 כתב נשיא הקרן אז, אליעזר יערי: "אי-אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון".
|
|
|
באם יאושר ההסכם להוצאת הנשק הכימי מסוריה והשמדתו, ובמשתמע מכך לא תהיה תקיפה אמריקנית, ובאם הסכם זה יבוצע באמת ותוך פרק זמן סביר - יהיו הרבה גורמים שירוויחו ממנו בטווח הזמן המיידי. הגורמים העיקריים אשר ירוויחו מביצוע ההסכם הם:
|
|
|
ביצועי התקציב של הממשלה נוסקים פתאום אל-על, הגרפים שוברים את התקרות, כל מיני יחסים של מספרים עם מספרים אחרים מראים על הוקוס פוקוס בילי בוקוס, וכמובן כל הקרדיט לילד שגדל לנו פרא במשרד האוצר, כבוד השר יאיר לפיד.
|
|
|
|
|
|
|