אחרי רצח רבין היו דיבורים בזכות הגבלת
חופש הביטוי. היועץ המשפטי ל
ממשלה דאז, מיכאל בן-יאיר, אמר את מה שכולנו יודעים: אין דבר כזה חופש ביטוי מוחלט. רוצה לומר, יש קו אדום שאסור לחצות. ומיהו בר-הסמכא שסימן את הקו? אין כזה...
הקו האדום מצוי בדמיונו של כל אחד, ובכלל זה שופטים. תמיד תהיה מחלוקת. עובדה שלפני הרצח, לא שמענו על כתב אישום נגד מסית כזה או אחר - מה שמוכיח שאלה המופקדים על החוק לא זיהו חצייה של קו אדום, למרות שהתקשורת סיקרה בהתלהבות את ההפגנות עם המפגינים נושאי השלטים.
ואם הזכרנו את בן-יאיר, אז דווקא הוא, היועץ המשפטי השמאלני, הצביע על התקשורת כמי ש"עוזרת" למסיתים להפיץ את דברי ההסתה. הקביעה של בן-יאיר מוכיחה שהוא לא מבין כלום ברייטינג.
כשיש התנגשות בין האינטרס הציבורי אליבא דבן-יאיר לאינטרס של התקשורת (רייטינג) - במקרה כזה, האינטרס הציבורי לא נחשב. ח"כ
מיקי רוזנטל, שהיה בכיר בידיעות אחרונות, תיאר זאת בשפה עממית: "האינטרס הציבורי מעניין את התחת של נוני מוזס" (להקליד בגוגל). ברור, שבעניין הזה, מוזס לא לבד...
איתן הבר גילה לאחר הרצח שהיו מקרים בהם הזמינו "מסיתים" את התקשורת כדי שתעזור בהפצת דברי הסתה. ברוב המקרים, התקשורת מגיעה משיקולי רייטינג. אבל לא רק. מדובר באינטרס משותף. איתמר בן-גביר, יצא שמעו למרחוק, כמי שנוהג להזמין את התקשורת, בטרם יממש את האינטרס המשותף - וזו נעתרת בחדווה.
שכל אחד ינסה לדמיין מנהיג ימני שמול ציבור מפגינים משולהב יצעק את המילים: רבין בוגד (!). האם התקשורת הייתה מחמיצה את הפצת המסר הזה? תהיו בטוחים שלא.
לפניכם חמישה סרטונים - בסרטון הראשון - (שודר יום לאחר הרצח) - היועץ המשפטי מיכאל בן-יאיר מזהיר את התקשורת לבל תפיץ דברי מסיתים.
- בסרטון השני - (שודר יום לאחר הרצח) - איתן הבר מוחה נגד התקשורת שנעתרת להזמנת מסיתים ומשדרת. איתמר בן-גביר הוא רק דוגמה.
- בסרטון השלישי - (שודר יום לאחר הרצח) - הסופר מאיר שלו מסית ומשקר נגד הנגבי ונתניהו.
- בסרטון הרביעי - נתניהו בהפגנה: רבין אינו בוגד. הוא טועה. כולנו בני עם אחד...
- בסרטון החמישי - (שודר יום לאחר הרצח) - שמעון שבס מזכיר לנו את המפגינים ליד ביתו של רבין. חיברתי לקטע את המפגין הראשי, סוכן השב"כ אבישי רביב.
שופופו...