בשנת 1984 פורסם ספרו של אבו מאזן "הצד השני: היחסים הסודיים בין הנאציזם לציונות", המתבסס על עבודת הדוקטורט שהגיש שנתיים קודם. תמצית התיאוריה שלו: בשואה נרצחו לכל היותר מיליון יהודים, כתוצאה מקשר נאצי-ציוני שמטרתו הייתה לרצוח כמה שיותר יהודים.

בין היתר הוא כתב: "נראה שהאינטרס של התנועה הציונית הוא להעצים את המספר הזה [של קורבנות השואה] כדי להגדיל את רווחיה. זה הביא אותם להדגיש את המספר הזה [6 מיליון] כדי להשיג תמיכה של דעת הקהל הבינלאומית בציונות. מלומדים רבים חלקו על המספר הזה והגיע למסקנה מהממת: מספר הקורבנות היהודים היה רק כמה מאות אלפים... התנועה הציונית הובילה מסע של שיסוי נגד היהודים שחיו תחת השלטון הנאצי כדי להגביר את שנאת המשטר כלפיהם, כדי לתדלק את הנקמה נגדם ולהרחיב את החיסול ההמוני".

בשנת 2003 "הסביר" אבו מאזן, שכתב את הדברים בזמן שהפלשתינים היו במלחמה עם ישראל, היום היה כותב אחרת, וכי בעצם השואה היא פשע איום ונורא. אבל הוא חזר וטען, כי לתנועה הציונית היו קשרים עם הנאצים לפני מלחמת העולם השנייה. המשפט המתוחכם הזה מאפשר לו לטעון שזו אמת – ראה הסכם ההעברה – אבל מובן שלא לכך כוונתו. חוץ מזה, אבו מאזן הודה במפורש שהוא מוכן לשקר ולעוות ולסלף ולהשמיץ לצרכים פוליטיים. את הפרצוף הזה שלו צריך להראות לעולם.

אבו מאזן נזהר שלא להסית בעצמו ובמישרין נגד ישראל, אך שורה ארוכה של בכירים ברשות הפלשתינית עושים זאת שוב ושוב ושוב ושוב, בלי שום התנגדות שלו. אתם מוזמנים להציץ באתר "מבט לתקשורת פלשתינית" כדי למצוא עשרות דוגמאות, כולן מתועדות היטב, מן העשור האחרון – דהיינו: עמוק בתוך מסגרת הסכמי אוסלו והמו"מ עם ישראל. הנה רק בודדות מתוכן, מהחודשים האחרונים.

• סגן מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח, ג'יבריל רג'וב: "אנו חיים תחת כיבוש גזעני ופאשיסטי. אם היטלר היה בא, הוא היה לומד מהם את דיכוי האנשים, ולומד מהם את מחנות הריכוז, מחנות ההשמדה ההמונית".

• היועץ לענייני תרבות בשגרירות פלשתין בלבנון, מאהר משיעל: "האם הפלשתינית... שלפה את הנשק, נפרדה מבנה בחיוך וקיבלה את פניו כשהיד בצהלולים כדי לא להרשות לאויב לחוש בשכרון נצחונו".

• יועצו של אבו מאזן, סלטאן אבו אל-עינין: "הם [הישראלים] שוגים באשליות אם הם חושבים כי המו"מ היא הברירה היחידה שלנו. שישמעו אותי הצעירים: אללה כיבד אותנו בשהאדה, אללה כיבד אותנו שנהיה חלק משיירת השהידים."

• השר לענייני דת ברשות הפלשתינית, מחמוד אל-הבאש: "מקומם של ההתנגדות והג'יהאד אינו במחנה הפליטים ירמוכ [בסוריה]. מי שרוצה התנגדות ומי שרוצה ג'יהאד – כיוון הג'יהאד מוכר וברור. כולם מכירים אותו... אלו ששולחים צעירים לסוריה ולמקומות אחרים כדי למות למען מטרה שגויה, עליהם לעצור ולהבין, כי ירושלים עדיין מחכה. ירושלים היא הכיוון, ירושלים היא הכתובת [עבאס והקהל מוחאים כפיים]".

• השייח' תייסיר תמימי, לשעבר השופט השרעי העליון של הרש"פ: "אללה קבע כי מסגד אל-אקצה המבורך הוא איסלאמי ושייך רק למוסלמים... מסגד אל-אקצה כולל את כל רחבותיו... וספציפית את החומה המערבית".

• הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ דיווחה על העברת הגופות של חמישה מחבלים מישראל לרש"פ ועל הלוויותיהם. שניים מהמחבלים המתאבדים, רצחו יחד 16 בני אדם ופצעו למעלה מ-80: "השמים של שכם מתקשטים בכוכבים אשר אהבו את אדמת המולדת, והם ישכבו בה לנצח לאחר שהם שבו אליה כשהידים".

• תאופיק טיראווי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, בכינוס תמיכה באבו מאזן: "הרובה נמצא, ובכל רגע הוא יכול לפרוץ. [הרובה] יפרוץ מתוך ההנהגה הזו... ואם לא נהיה בחיים - [מקרב] בנינו".

"תוצאות מספר מחקרים וסקרי דעת קהל, אשר נערכו בשטחי הרשות הפלשתינית מצביעים כי שחיתות בצורה של ניצול התפקיד בכדי לקדם אינטרסים אישיים, העדפות אישיות ונפוטיזם, היא תופעה נפוצה ומקובלת אצל פקידים ברמות הגבוהות של המינהל הציבורי". זה לא לקוח מתוך פרסום של המתנחלים, אלא מהאתר של קרן פרידריך נאומן הגרמנית, לה קשרים ענפים עם הרשות הפלשתינית.

בית המשפט האירופי לביקורת – שגם הוא אינו חשוד בקירבה לנוער הגבעות – קבע לפני חצי שנה, כי קיים חשש שמאות מיליוני אירו מהסיוע של האיחוד האירופי לרש"פ נעלמו בשל שחיתות. ואילו לפני שנתיים נעצר עיתונאי פלשתיני שדיווח על שחיתות בשגרירות הרש"פ בפריז, ואז הופיע הציטוט הבא מפיה של תושבת רמאללה: "ההתנהגות של הרשויות רק מחזקת את התחושה הכללית שכל הטענות שהעלה הן אמת. המעצר ותביעת הפיצויים נועדו להפחיד עיתונאים ולהרתיעם מלחשוף שחיתויות" –ולא תאמינו, זה היה במאמר של עמירה הס.

מחקר של Middle East Monitor מדצמבר שעבר מסכם בצורה חד-משמעית: "השחיתות קיימת ברשות הפלשתינית, בארגונים לא-ממשלתיים ובמגזר הפרטי. היא מתפשטת בכל רחבי החברה הפלשתינית". מעורבים בה, נקבע עוד, בכירים ברשות ובפת"ח, ויש עוד ועוד שערוריות הקשורות לאישים המקורבים לאבו מאזן. (עדות שהושמעה בקונגרס האמריקני בשנת 2012 טענה, כי בניו של אבו מאזן נהנים שלא כדין ממיליוני דולרים המוזרמים לרשות כסיוע).

זוהי אולי הנקודה החשובה ביותר: אבו מאזן לא יפרק את הרשות הפלשתינית, כי קרוביו ומקורביו נהנים מאוד מהכספים הזורמים אליה. ואם כן יפרק אותה, אזי יקרה מה שקורה בכל תהליך של פירוק: יתחילו חקירות והעבריינות תצוף על פני השטח. אז במקום שנבהיל כרגיל את עצמנו, במקום שנפחד נורא מה חלילה יעשה אבו מאזן אם לא ניכנע לו – אפשר הפעם לומר לו: קדימה, בוא נראה אותך.